אם כי מעולם לא הבנתי מדוע דווקא שם...

ערב התעוררות...

והערב הסיבה הגיעה אלינו ⁦⁩

אצלנו סיבות שכאלה לא מבקרות

אבל פגשתי סיבה אחת כזאת ביפו וזה היה ממש מאגניב.

לפגוש סיבות זה כיף! תעשו מפגשים עם הסיבות סתם ככה...
(משעשע לקרוא להם סיבות ⁦⁩)

בהחלט בעיקר כשהסיבות האלו נשואות וגרות בחור עולם

(לחלוטין)

אוו... זה בכלל צריך להיות נחמד... לתנחל אצל זוגות נשואים בבית...
בקרוב אצל הסיבות שלי... (גופא קשיא... קרנ"ש...)

ראיתי אותה ברכבת!

פעם ראשונה שראיתי אותה עם מטפחת, זה מזה מגניב.

לא היית בחתונה שלה?

הייתי!! ברור שהייתי!!!

 

אבל מי שמה מטפחת בחתונה? ומאז לא ראיתי אותה..

מה רע? חם?

יש כאלו... וואלה... טויב, לכן אין משמער, אז אין לכם שום תירוץ לפגוש...

כמו שהשנה הטיול השנתי הוא לאילת. כילו מההה!! מכפר פינס לאילת?? באיזה שעה הם מתכננים שנקום בבוקר??

ומגמת ארץ הולכות להכנה לטיול במלון וכאלו.. מפונקות.. אבל אני בביולוגיה, משעמם, כי לא באלי תעודת בגרות עם ארץ. זו מגמה חרטא לצערי.

הי! אילת! איזה כיף! גם אנחנו השנה לאילת... יהיה סטלה! ⁦⁩ ה' ירחם... תתכוננו טוב לנסיעה ⁦⁩
מה?! שאווה להיות בארץ... דווקא ביולוגיה זה יחסית מעניין, זה פשוט משנה איך מתייחסים לזה...

יכול להיות מצחיק האמת וואי איזה סיוט זה נסיעה ארוכה.

שאווה להיות בארץ אבל לתעודת בגרות יותר טוב ביולוגיה.

אפשר לנצל את זה⁦⁩ זה ממש מגניב...
ואז עושים מלא משחקי אוטובוס ואחרי הטיול כולם זוכרים רק את הנסיעה...⁦⁩
אכן...

כן, אה?! נגיד אני בחיים לא אוכל לנצל דבר כזה אם זה יהיה מקביל אז נבוא לקחת אוכל

וואי ממש ככה

זה מרגיז אותי האמת.

⁦⁩ לכי תדעי... אולי יום יבוא וכן... גם שבת כיתה זה משהו...
⁦⁩ אבל לנו אין קובנה...
הגיוני... אין הרבה מה לעשות, רק לדאוג שהבאסה לא תבוא יותר מדי כי זה יכול להשפיע על ההתנהלות של לימוד עצמו וכאלו...

לכם יש בשר

אה ברור.. סתם מרגיז אותי העיקרון דארץ פחות מביולוגיה. עם כל ההיגיון שבזה

⁦⁩ אז יאללה! מוזמנת!⁦⁩

וזה כל שלושה שבועות ככה שבשאר השבתות נמצאים בבית.

חכה, חכה, אני עוד אקח את זה רציני

תביאי קובנה, אז זה בטוח יהיה רציני⁦⁩

שבת אולפנא..

 

וואי רציתי להביא לשבת הבאה אבל אין לי מתי להכין כי מחר אני נוסעת לירושלים לשבת (סבתא שלי ביקשה שאבוא עם שני אחים שלי כדי שלא תגיע לאבלות בשבת)..

אוף... ובפנימיה אין לך איך להכין? (אבילות?)

לא איזה.. (על אמא שלה)

ושוב באסה...
(אוי, ברוך דיין האמת... מתי?)

זה כבר באמת באסה. למרות שאולי המורות יסכימו שנאפה אצלן.

(שישי האחרון, הלוויה הייתה במוצש)

כשהייתי ילד, כיתה ז' בערך, הכנו פעם קובנה בחדר המורים...

למה הם הסכימו?

היה לנו מורה אחלה גבר, עד היום אני מעריץ אותו... היה ריח שלקובנה בכל בית הספר⁦⁩

אבל גם השביעית שזה באסה.

 

הרבה אומץ היה לו

וכל חודש זה 30 ימים! וכל יום זה יום שלחרישות לבגרויות שביעית! זה בכלל לא מעודד...

הוא מורה שלא אכפת לו מאף אחד, זה אחד הדברים שאהבנו אצלו...

זה רק עשרה חודשים! ואפילו לא כל חודש שלושים יום!! ויאללה אחרי זה מסיימים בגרותתת!! ראבק!! כולה עשרה חודשים מסכנים וסיימנו!

 

עובדים על הגישה

 

זה נחמד.. לי יש עכשיו מחנכת רצינית ממש.. וממש בא לה שנתקדם כמה שאנחנו יכולות.. היא שחנשה איתי כזה מאיזו אולפנא הגעתי וכו ואז היא שאלה על האקדמיה בתיכון ואמרתי לה שנראה לי בשמינית אני רוצה להמשיך והיא כבר דיברה עם הרכזת והרכזת כבר אמרה לי שהיא צריכה לדבר איתי!!!! כל כך שונה מאלומות, וואו. אני אוהבת את זה.

לא... זה לא מעודד...

יפה! נו, נראה שאת די מרוצה, בהתחלה ממש לא רצית...

גבעון למופת...

אני שונאת התחלות פשוט.. גם כתבתי פה שבסוף אני בטוח אהנה אבל ההתחלה מחיצה אותי.

כן, מובן...
הפחד מהלא נודע... (בקול דרמתי...)

היא גם ניצולת שואה והכל.. כבר הייתה קשישה.. (90+)

אשכרה.