אבינועם הרש
הכותב הוא מחנך, נשוי פלוס שתיים. מתגורר בירושלים.
קשה להאשים את הציונות הדתית בגזענות:
בעוד במגזרים אחרים הסיכוי לראות חתונה בין בן או בת העדה האתיופית לצברים המשתייכים לזרמים וותיקים שואף לאפס, כולנו יודעים שאף אחד כבר לא מתרגש מזוגות המורכבים מבני העדה האתיופית שמתחתנים עם בנות ובנים אשכנזים/יוצאי עדות המזרח/או כל מגזר אחר.
נראה שהטמעתם בקרב הציונות הדתית נראית כמוצלחת במיוחד, בטח בהשוואה לשאר הסקטורים בחברה הישראלית.
דווקא משום כך, קשה עד בלתי אפשרי להסביר את ההתעלמות הכפולה מצד חברה שחרטה על דגלה את האידאולוגיה הערכית חברתית:
כפולה כי מעבר לעובדה שמנגיסטו הוא אתיופי, הוא גם בעל לקות נפשית.
ואתה לא יכול שלא לשאול את עצמך, הייתכן ובמקום מנגיסטו היה זה צעיר אחר שגדל למשל בשכונת 'קריית משה' החרדלניקי"ת או 'עפרה', 'גבעת שמואל' או 'רעננה', ואביו היה רב, או אברך או סתם טייפ קאסט רגיל שמייצג את המגזר ואמו הייתה אחות ב'שערי צדק' או סתם עובדת באחד ממעונות 'אמונה', האם גם אז סיפור חטיפתו היה פשוט עובר לנו מעל או מתחת לאוזן, נעלם בין רעשי הרקע של עוד מעצר של אלדד יניב ומני נפתלי, נמוג ונעלם בשביל עוד שיהוק וגיהוק של מנדלבליט?
הפכנו את העולם בשביל יהונתן פולארד: קמפיינים של יח"צ שנוהלו כמבצעים צבאיים לכל דבר, משתמשים במיטב הפלטפורמות הטכנולוגיות, נישאים בידי תנועות נוער נלהבות שהצליחו לשמור את הדרישה להחזרתו הביתה של פולארד כולל פרסום מספרי טלפון של לשכת הבית הלבן, הדרכות ועצות מפורטות איך ללחוץ על מי כמה ולמה.
ומנגיסטו? נו, מה כבר אפשר לעשות? כולה אתיופי לוקה בנפשו שהחליט לחצות את הקווים ולמסור את עצמו לחמאס.
איפה זה והרומנטיקה הזוהרת וסיפורי הריגול הנוצצים של פולארד?
העצוב הוא שהסיפור של משפחת מנגיסטו כל כך לא מעניין עד שאפילו אנשים הידועים בסולידריות החברתית המופלאה שלהם כשרון גל ויורם שפטל, וויתרו על הרעיון של הצעת שירותי ניהול האסטרטגיה התקשורתית שלהם בשביל להסביר לבני המשפחה איך עושים זאת נכון.
כמה פרסומים ראיתם בעלוני השבת על הפגנת התמיכה שהתקיימה לפני שבוע במנגיסטו בכיכר הבימה?
כמה אומנים דתיים הגיעו? אנשי ציבור, ידוענים, מובילי דעת קהל?
ועד אז, תמשיך הציונות הדתית לשמור את משאביה והתגייסותה למקרים בוערים וחשובים יותר ובו זמנית ימשיכו בסמינריונים לנוער לשאול בקול גדול:
איך זה יכול להיות שבעוד גרשו יהודים מבתיהם בגוש קטיף, התנהלו כמה אזרחים במדינת תל אביב כאילו כל העניין בכל לא נוגע אליהם ושתו קפה רותח על חלב דל וקצפת למעלה?
לאן נעלמה הסולידריות החברתית, לאן?
).
