"היה לי הכל ולא היה לי כלום.."הריון שני=)
חודש אלול...
זה משפט ששומעים מדי פעם מחוזרים בתשובה.
ואני? משתדלת לקיים מצוות. לעבוד את ה'. אבל השמחה נעלמה לי.
לפעמים מרגישה כפיות טובה. ה' נתן לי את כל מה שאני צריכה... תמיד חלמתי להתחתן ולהקים משפחה, לחיות חיים פשוטים ונינוחים, להתפרנס בכבוד. ברוך ה' יש לי בעל נפלא, ילדים קטנטנים בריאים ומתוקים, פרנסה. כמובן יש אתגרים כמו לכולם, אבל בגדר הנורמה...
ואיפה אני בכל זה?
כמו צופה מהצד... קמה בבוקר, עוסקת בענייני, מטפלת, משחקת, מבשלת, מנקה וכו'. ולא חווה את הדברים כמו שאני מרגישה שאפשר לחוות..
וכן, אני מנסה להתמלא, הולכת לשיעור תורה, לקניות בגדים, לפגוש חברות ועוד. אבל זה חולף מהר. כמו עוד משימה.
נראה לי שחסר לי לחוות את החיים בעומק שלהם.. להנות מכל רגע ולא לחכות לסמן וי.
הילדים גדלים. אני כבר לא בת 16. ורוצה להנות מהחיים, לאהוב אותם!!
איך עושים את זה?
ולמה דוקא פה אני שואלת? כי יש פה עוד אמהות עסוקות שחיות בתוך שלל המטלות... ואולי אתן תלמדו אותי איך להפוך את החיים למסע מהנה ועמוק...
אשמח לעצתכם. זה ודאי ענין של עבודה ולא של טיפ כזה או אחר. אך מאיפה להתחיל?
תודה וסליחה על האריכות.
וואו! הגדרת מילה במילה את מה שאניkit
מרגישה.
מצטרפת אלייך..חדשה ישנה
זו גלות הנפש שרבי נחמן מדבר עליהתיקוןהמידות

בדור שלפני ימות המשיח. אין לנו בית מקדש. ותחושת החוסר הזה מתבטאת אצלינו

בחוסר שמחה וחוסר חיות. אני חושבת שאין אישה שאינה חווה במידה זו או אחרת את מה שאת מתארת.

אין פתרונות אינסטנט לבעיה, רק המון שיעורי תורה, למידה של משהו קבוע. לי באופן אישי עוזר מאוד ללמוד חסידות.

הרב מיכי יוספי באתר שמיים, הרב אייל ורד בערוץ מאיר, הרב יורם אליהו בערוץ מאיר, נורית איילון הירש המתוקה באתר אשירה. וכל אילו בחינם חינם. אם אפשר אז כדאי גם ללמוד במקום קבוע, לימוד קבוע עם עוד נשים.

אבל כל הזמן לשמוע ולצפות בשיעורי תורה. זה מים חיים לנפש עייפה.

מזדהה ובמיוחד לפני הימים הנוראים-מה עושים עם התפילות?רק אמונה


ואו אני מופתעת שהרבה מרגישות כך.הריון שני=)
עכשיו אני יודעת שאני נורמלית
אם כי זה עדין לא לגמרי מנחם;)
תודה על ההזדהות.
ותודה לך תיקוןהמידות, אשתמש בהמלצות שלך!
לדעתי,ד.

תנסי לקחת לך זמן בכל יום, כשלא נמצאים "מסביבך", ולהתבונן בנינוחות במה שיש לך, מה שכתבת. לחוות את הטוב שבזה. את חסד ה'.  כמה אצית - ומה שב"ה יש. גם להגיד תודה.

 

זה תירגול.

 

אח"כ, לנסות גם תוך-כדי, לשים לב לרגע פה ושם, למה שחשבת עליו לפני כן.

 

ועוד - להתבונן מידי פעם על המגמה הכללית של הכל. הערך של בניית בית טוב בישראל, עם מידות טובות, מעשים טובים, רצון ה'. לא רק "חיים פשוטים ונינוחים".. אדם מחפש משמעות.... בכוונה ה' עשה אותו כך. כי יש.

 

ואז גם אפשר, בהדרגה, לראות בתוך היום-יום, איך כל ניקוי ובישול וטיפול, הוא חלק מזה. כשכל דבר קטן הוא חלק ממשהו גדול וערכי ומשמח, אז הדבר הקטן אינו כבר קטן ושגרה חולפת בלבד - אלא עוד שלב, עוד נדבך, בבנין של משהו גדול ומשח. גם בנין בפנים הנפש, וגם בנין בערך העצמי שלו, הכללי.

גם אני מרגישה ככהעדינה אבל בשטח
כאילו חיה את החיים מלמעלה..
ואו מזדהה כל כך!פשוט אמא


חשבתי על ההודעה שלך קצתבת 30
עבר עריכה על ידי בת 30 בתאריך כ"א באלול תשע"ז 23:04

אני לא יודעת בדיוק לענות.

אבל עלו לי שני דברים:

א. אני חושבת שהמצב שלך הוא מצב טוב. כלומר- התסכול הזה הוא בעצם מתנה מה' לדחוף אותך קדימה- אל היעד הבא...בעצם יש לך הזדמנות להתבונן רגע על החיים שלך ולראות מה את עושה איתם מעבר למה שיש בהם עכשיו. הרבה אנשים אין להם את כל מה שיש לך, והעבודה שלהם היא התחזקות במקום שלהם. לך יש הרבה, אז העבודה שלך היא מה לעשות עם זה. 

ב. שמעתי עכשיו שיעור של הרב מיכי יוספי ביוטיוב, ואולי זה ידבר אלייך בהקשר הזה. חפשי"על כל פשעים תכסה אהבה".בעיקר תחילת השיעור.

אשמח שתקראי משהו שרשמתי שנה שעברהיהלום 1234


ראש השנה שלייהלום 1234

בית ומשפחה

חיכיתי לכם...

 

ר"ה תשע"ג-

תפילות קורעות לב מתי אזכה להינשא ולהקים בית.?

אני כמהה למקום משלי. ליעוד ולתכלית.

 

ר"ה תשע"ד-

התחתנתי תודה לך רבש"ע .אבל זרש"ק.בני..

כולן מסביבי כבר מצפות -

ואני כעקרה לא ילדה..

 

ר"ה תשע"ה-

מדדה לחלק מהתפילות 

ד' תעזור שיהיה בשעה טובה...

 

ר"ה תשע"ו-

בת השנה בידיים .

הודו לד' כי טוב .

עכשיו יש דמעות וכח להתפלל

ואין אפשרות.

 

כמהה לחזור  לביהכנ"ס 

להתפלל על הכל

מהתחלה...

כשהכל טובggg
יש לנו נטיה לשכוח מאיפה הטוב הזה בא. שוכחים להודות. ואז כשחס ושלום יש צרות נזכרים שיש מישהו למעלה שאחראי לכל .
כדאי להתחיל כל יום להודות על הטוב והשפע שקיבלנו. ולזכור לכאוב ולהתפלל על כל עמ"י שזקוק לעזרה ועל השכינה שעדיין אין לה בית.
נראה לי שכולנו נוטים לשקוע במשימות היומיום ולאבד את המשמעות הגדולה והכללית. זה נראה לי טבעי במיוחד כשיש ילדים קטנים שתלויים בנו כל הזמן ולא משאירים לנו זמן לחשוב ולהרגע. לכן נראה לי חשוב כן למצוא את הזמן הזה של אני עם עצמי. זמן של מילוי מצברים כל אחד בדרך שמתאים לו, זמן שמאפשר לנו לחשוב קצת מעבר לעכשיו והרגע. אני מאמינה שכשאנחנו מחוברים לעצמינו באמת אנחנו יכולים יותר להתחבר לקב"ה, להתחבר לחיים, למצוא את המשמעות שלנו בחיים.
וגם בתור אמא מאמינה שכל אמא צריכה למצוא זמן לתחביבים. כל אחת מה שהיא אוהבת. אותי זה מחזיק שפויה וממלא אותי בשמחה.
את קוראת את עצמך מצויין, זה כבר טובאופטימיתת

חייבת לשתף שאני כבר תקופה ארוכה בתחושות משותפות לשלך ואפילו הצפתי את זה לא פעם עם אנשים (ובעיקר נשים) שאני מתייעצת איתן לא מעט.

כרגע, אחרי דין ודברים ביני לבין העולם ובמיוחד שיחות נפש עם ריבונו של עולם הבנתי משהו שאני חושבת שהוא מאוד גדול ואני עוד מעבדת את זה.

לנו הנשים, האמהות, הבשלניות וכו' יש לנו הרבה מאוד כובעים והקב"ה יצר לנו תפקיד מאוד תובעני בעולם הזה מכל הבחינות. בנוסף, הדור שלנו הוא דור אינסטנט, אם תחשבי על זה רגע אנחנו התרגלנו שלהגיע לקצה של הארץ לטיול לוקח כמה שעות במקום כמה ימים כמו שהיה לוקח פעם "מסע" שכזה, התרגלנו שכביסה נקיה זה עניין של לחיצה על כפתור וכך הלאה מי היתה חושבת לחיות בלי מגהץ או לבשל על פתיליה. אז מצד אחד החיים שלנו הרבה יותר נוחים אבל חסרים בעשייה בכלל ופרט כזאת שממלאת את הנשמה ומכאן לעניות דעתי הבעיה בתחושת הסיפוק גם השחיקה של המטלות שהיא גדולה ומגבירה את הקושי.

נכון להיום הבנתי שאני חייבת לחלק את הדברים שממלאים אותי באנרגיה לקטגוריות שיהיה לי קל לאפיין ולזמן אותם כשאני צריכה, נגיד:

לגוף - פעילות ספורטיבית קלה (הליכה/התעמלות/שחייה) עושה פלאים למצב הרוח ויש לא מעט מחקרים שמחזקים את זה. עוד אופציה של חיזוק באמצעות הגוף להכין או להזמין לעצמך אוכל שאת מאוד אוהבת (סלט גדול ומושקע עם כל מיני דברים טובים או מוקפץ, זה לגמרי עניין של טעם) אנחנו נוטות לאכול הרבה פעמים "חבלים" (מלשון "חבל לזרוק את מה שהילד לא סיים אז זאת תהיה ארוחת הערב שלי") לגמרי לא, מגיע לך אחת לתקופה משהו אישי ומפנק רק שלך.

לנשמה- רבנים שאת מרגישה שממלאים לך את המצבור של הרוח, להחזיק בשלוף דיסקים או ללכת לשיעור או אפילו ספר שאת מתחברת.
שוב, רק דברים שאח"כ את מרגישה התעלות רוחנית, לא משהו שגוזל אנרגיה אלא ממלא.

להתחדש- כל דבר שמשנה את המקום שהייתי בו קודם ומחדש בדרך כלשהי אותי, זה יכול להיות טיול משפחתי למקום שאנחנו לא מכירים, זה יכול להיות קניות של חפצים או בגדים חדשים, זה יכול להיות אפייה אם לא היתה לי נגיעה בתחום הזה לפני כן, או תפירה או אפילו צביעה מחדש של הרהיטים בבית. כל מה שקשור בתחושה של "חידוש". אני ממש מכינה רשימה של דברים שאני רוצה לדעת/לעשות ומשתדלת כל.פעם לבחור משהו משם.


יש עוד כמה קטגוריות שאני מנסה לפענח אבל זה בגדול הכיוון, למצוא מה ממלא אותך ולהעשיר את שיגרת היום שלך כמה שיותר בזה.

מקווה שהצלחתי קצת לעזור או לתת כיוון ובעזרת השם הרבה הרבה הצלחה
ביג לייק-העתק במסגרת בביתרק אמונה


חשבתי על זה הרבה מאז ההודעה שלךkit
ואני חושבת שמה שלי נותן סיפוק והרגשה שלא סתם עבר לו עוד יום זה כשאני מצליחה לעמוד באתגרים. כשאני מתקדמת עם הזוגיות עם הסבלנות מול הילדים עם אוכל יותר בריא שהצלחתי להכניס הביתה... וכמובן כל מה שכתבו פה. שיעורי תורה התחדשות במשהו. גם לתרגל חשיבה חיובית עוזר מאד.
מזדהה איתך..on
מה שממש עוזר לי, במיוחד בימים האלה של חשבון נפש וחזרה בתשובה, זה להפנים ולשנן לעצמי שמה שאני עושה עכשיו זו עבודת ה' שלי, וזה התפקיד שלי בתקופה הזו של החיים.

נכון, אני לא מצליחה להתפלל בבי"כ ולא יכולה לשמוע שופר- אבל אני עם הילדים בשמחה בבית, מברכת ומתפללת איתם מחנכת אותם לאהבת ה',מדברת איתם על חג ושבת ומשתדלת לגדל אותם בע"ה בדרך התורה כמו שה' רוצה. משתדלת לתמוך בבעלי שילמד תורה ועוד ועוד...

כמובן שאני יוצאת ומשקיעה בעצמי כדי לקבל כוחות! מה שכתבתי מתייחס להרגשה הכללית של שמחה בשיגרה ובעבודת ה'.
יפה מאד. הצלחה רבה...ד.


תודה רבה! וגם- משתפת בשיעורהריון שני=)
תודה לכולן על התמיכה והעצות הטובות . אתן מקסימות וזה מחזק מאוד!
ההזדהות שלכן איתי מעודדת ומראה לי עד כמה יש לנו הנשים תפקיד גדול. ולכן איתו באות גם מורכבויות ואתגרים...
בפעם הקודמת שקראתי את מה שכתבן,היה לי קצת זמן וחיפשתי לי שיעור שיחזק אותי. משמיים קפץ לי שיעור במכון מאיר שדיבר אליי מאוד (מודה שלא הספקתי לשמוע עד הסוף....מאותה סיבה מדוברת ) אבל מה שהספקתי חיזק אותי ונתן לי כיווני מחשבה.
מכיון שיש עוד שחשות כמוני, חשבתי לשתף אתכן-

איך נהנים בחיים באמת?/ הרבנית דינה ראפ
ערוץ מאיר-איך נהנים בחיים באמת ? - חוקי חיים
אולי ספריו של דוד בן יוסף יעזרו.טיול בגולןאחרונה

איש מיוחד עם מחשבה חופשית.

נפטר לפני כמה שעות.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך