כל אחד מגיע לאלול ולימים הנוראים במצב רוחני מסוים. דרגה רוחנית מסוימת. מאחוריו שנים של נסיונות, עליות ונפילות (אפילו ברמה של גילגולים).

הגענו לכאן (רובנו) לשנים רבות, כך שבכל שנה נתקדם עוד קצת לעבר התיקון.

אז אני עושה עכשיו השתדלות, שבשנה הקרובה אני אעשה מה שמצופה ממני לאותה שנה.
יכול להיות שבתוך כך יצטרכו משמיים לסגור איתי חשבון על משהו מלפני שנתיים ושלוש. יכול להיות גם שיצ'פרו אותי על משהו שעשיתי לפני שנתיים ושלוש.

(וע"י הרחמים של אלול אני אמור להבין מה הם הדברים שעלי לשפר)
 

כתוב שדנים את כל המדינות וכל אדם בפרט, מה יהיה איתו במשך השנה

"מי יחיה ומי ימות וכו'.."    

אבל כתוב ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה...  ומצד שני זה לא נראה ככה

לפי זה נקבע אם האדם יחיה או ימות, יסבול או יחיה חיים טובים וכו'...

וזה לא נראה ככה.. כי גם צדיקים מתים מוקדם, או סובלים ממשהו..

חשבונות שמיים וכו'

שאלתך היא סעיף של השאלות והתשובות המפורסמות, מלבד התשובה של גמני ואולי עוד תשובות

פשוט תמיד אומרים לפחד מיום הדין, ואיך בנאדם לא מפחד שיקרה לו משהו וכל זה...

ואמרתי לעצמי: למה שיפחד אם הוא רואה ששורה תחתונה יכול לקרות הפוך ממה שאמור להיות?

שאלתי אם זה עוזר שעושים תשובה או לא

אני מאמין

אני מאמין 

באמונה שלמה

אני מאמין 

אני מאמין

באמונה שלמה

בביאת המשיח

ונשאלת השאלה:

מה כ"כ חשוב להאמין בביאת המשיח, ולמה זה אחד מעיקרי אמונה? אני מבין שיש עיקרי אמונה להאמין בקב"ה, שכר ועונש. אני מבין שיש אמונה להאמין בנבואת משה רבינו והתורה שנתן, כי אחרת במה אתה מאמין. אבל מה העניין להאמין בביאת המשיח?

והתשובה פשוטה:

האמונה בביאת המשיח היא האמונה כי כל דין ומשפט שצריך להיעשות בעולם, כל מה שלא נעשה ונגמר בעולם הזה - הרי הוא צפון ועתיד להיעשות בביאת המשיח והעולם הבא, וסוף הגמול לבוא כפי שראוי, ללא חסר וללא יתר. 

וכמו שמבטיחה לנו פרשת האזינו שעליה הובטחנו "כי לא תישכח מפי זרעו"

ואנחנו אומרים במפורש "מי יחיה ומי ימות"  אתה אומר שזה לא בעולם הזה?

אדם שנחתם למיתה מקצרים לו שנה אחת מגיל היעד אליו היה אמור להגיע- לדוגמא, אם נקצב לו לחיות עד גיל 70, ונחתם בשנה מסויימת למיתה מקצרים לו ל69 ,וכך כל שנה בה לא נחתם לחיים,,,עד שפתאום שומעים על אדם צעיר שחלה ומת רח"ל.

וגם יש זכות אחת ששווה כהרבה מאוד זכויות שאולי בעבורה אותו אדם שבעיניך אינו צדיק ,מתקיים וחי..

בנוסף,פעם יצא לי לשמוע שבעוה"ז נותנים על המיעוט ובעוה"ב על הרוב, לדוגמא: אדם שרובו עבירות,מקבל בעוה"ז שכר על מיעוט המצוות שעשה, ובעוה"ב נענש על העבירות, ולעומתו צדיק- שרובו מצייות, בעוה"ז מנקים אותו ממעט העבירות שעשה, ובעה"ב נותנים לו שכר על המצוות

עוד דוגמא: שמעתי פעם שכשדנים את האדם עד כמה יזכה לחיים ועד כמה למוות,הכוונה עד כמה יזכה לחיים נכונים-יראת שמים וכו' ועד כמה יסתירו ממנו את אמת ה' בעולם

חוץ מזה- עיני הבשר שלנו מוגבלות מאוד מאוד, ואנחנו לא יודעים- לפעמים אדם נחתם למיתה וכדי בכ"ז לאפשר לו לחזור בתשו' מנקים לו מזכויותיו/מורידים אותו מנכסיו וכדו',ולעומת זאת אדם צדיק שלפעמים רואים שעלה לשמים ,ייתכן וסיים תיקונו בעולם פשוט-אנחנו לא מבינים חשבונות שמים,אך אם בתורה מלמדים אותנו שר"ה הוא יום הדין-צריך לדעת שוודאי הוא כך

הרי אומרים שכל שנה כל החטאים שלנו נמחקים ביום כיפור,

אז אם זה ככה אדם אחרי 120 מלבד בין אדם לחברו הוא נקי לגמרי ,

אז למה צריך להגיע בפחד עצום ליום הדין ולפחוד מהמשפט אחרי 120 אם גם ככה

כל החטאים שלנו נמחקו ? כי בתכלס עשינו כבר תשובה אבל שוב נכשלנו וככה עד 120,

המשמעות של זה נשמעת לי הזויה ! איך זה יתכן

גם את זה עוד לא זכיתי להבין

אני מדבר על תשובה אמיתית וכנה 

מספיק שאדם עושה תשובה כזו לפני יום כיפור ואז מגיע כיפור ומכפר על הכל

ואז הוא מת , הוא נקי לגמרי למעט בין אדם לחברו , זה נשמע לי הזוי לגמרי

ואז רק חטאים של חצי שנה עד שנה גג יחשבו לו?

נשמע לא הגיוני

והמשיך לחטוא במזיד אבל המשיך לעשות תשובה כנה

והצטער על החטאים (כשהגיעו עשרת ימי תשובה ואלול)

וככה שרד שנה בלי חטאים ואז שנה הבאה עשה עוד חטאים ובסוף לקראת כיפור עשה תשובה וכן הלאה ,

איך יתכן שיבוא לשמיים נקי אחרי שחטא כל כך הרבה?? ..

או בקיצור: לפני כל יום כיפור התעורר לתשובה באלול ועשה תשובה גמורה וכנה , 

וככה כל החיים עברו עליו , איך יתכן שיבוא אחרי 120 נקי לגמרי

ואם לא הייתי מאמין לא הייתי עושה תשובה על דברים קטנים גם ..

אבל נשמע לי קיצוני יתר על המידה להגיד שכל הכיפורים

מחקו לגמרי כמות כל כך ענקית של חיים שלמים ..פלוס מינוס ..

כי בטח היו כיפורים שעברו בלי תשובה מצידו ואז מימלא החטאים עומדים

אולי סליחה זה לא מה שאנחנו מבינים.. 

גם על מעשה העגל הקב"ה אמר שהוא סולח, ועם כל זה כתוב שעד היום נענשים על זה

אתה שואל למה בעצם מפחדים מיום הדין אם יש יום כיפור?

או למה שיתכפר לאדם אחרי כל כך הרבה חטאים? 

(זה פחות מפריע לי האמת... הלואי שהכל יתכפר )

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד