לא היה לי כח לבנות בבית ספר בכלל,
כל אחת מרגישה צורךלהיות יותר קולניה מהשניה, עדי שישימו לב אליה.
כאילו-
אפילו אם תגיבו לדברים בפרופורציות, ותהיו יותר בשקט, הכל יהיה בסדר.
ותמיד בסוף, אני יוצאת השקטה והמוזרה, (למרות שזה הכי הפך ממני)
והיום באו אלי שתי בנות:
אחת שאלה אותי למה אני בדיכאון, והשניה שאלה אותי מתי הגעתי? כי היא לא שמעה אותי.
אני לא צריכה לצעוק ולזייף את עצמי כדי שתשימו לב אלי.
אוף.
וזה השבוע השלישי ללימודים.