לא היה לי כח לבנות בבית ספר בכלל,
כל אחת מרגישה צורךלהיות יותר קולניה מהשניה, עדי שישימו לב אליה.
כאילו-
אפילו אם תגיבו לדברים בפרופורציות, ותהיו יותר בשקט, הכל יהיה בסדר.
ותמיד בסוף, אני יוצאת השקטה והמוזרה, (למרות שזה הכי הפך ממני)
והיום באו אלי שתי בנות:
אחת שאלה אותי למה אני בדיכאון, והשניה שאלה אותי מתי הגעתי? כי היא לא שמעה אותי.
אני לא צריכה לצעוק ולזייף את עצמי כדי שתשימו לב אלי.
אוף.
וזה השבוע השלישי ללימודים.
פחות.
גלידת לימוןכמה שאני מסכימה איתך. אלוהים.
ואני בדיכאון די קבוע לפי הבית ספר. אל תקחי את זה קשה.
וזה שהיא לא שמעה אותך זה כי אתן אלפי בנות בערך.
אופטימיות זה דבר נהדר בחיים.
רק אני יכולה להגיד על עצמי שאצלי זה לא קורה עדיין.
הבנות הרועשות והמעצבנות מט' נשארו ככה, אני עדיין לא ממש סובלת אותן.
וחמוד ממש שאת(ן) מארגנות מפגש.
תודה
היום היה לי טוב ב"ה, כנראה זה גם תלוי בי- ולא רק בעיה שלהן.
גמר חתימה טובה לכולם
יעבדוך עמים וישתחוו לך אשכנזים
אתה ספרדי?
למה לחיילות דתיות אין מדי ב'?
מעניין
את/ה היית בצבא?
בהזדמנות אם אתקל בחיילת בבגדי ב' עם חצאית, אנסה לצלם עבורך.
