ואז חבר העיר אותי בתחנה..
קיצור אני קם..
בא לרדת..נופל..
מנסה לקום..נופל..
מנסה שוב.. ושוב נופל..
קיצור כול הרכבת עינים אלי..|פדיחות מטורפות|
קיצור איזה עשר פעמים שאני עושה חצי צעד ונופל..
בסוף הצלחתי לצאת בשניה האחרונה..
חבר עזר לי לשבת אל הספסל..
ורק אחרי איזה 10 דקות הצלחתי לעמוד אל הרגלים..

נכון מפחיד??

ולא היה לי שליטה הלאם. .

סתם כי יש קלטת של ילדים שציטטתי אתזה משם). שיאווו שיקשוק. מלחיץ ממש!! בטח גם פאדיחות..

וזה גם היה היום שעבדתי בו הכי קשה בחיים שלי..

פעם חברה סיפרה לי שנפלה עם תיק עננק על הגב על הפסים של הרכבת הקלה. ומרוב שהוא היה עננק היא לא הצליחה לקום😕 עד ששניה לפני שהרכבת דרסה אותו מישהו משך אותה מאחורה. קיצר יש פאדיחות גדולות יותר

סתם סתם זה לא ביטוש..
זה רק בשביל שנגיד תודה..
שאנכנו בריאים.. ושאני ירגיש מה קורה אם שריר אחד אפילו מפסיק לעבוד.
תודדדהה ה'

אתה בסדר עכשיו?

"ברוך אתה ה' זוקף כפופים "