אני רוצה שהיא תתקשר כבר.
אני רוצה לספר לה איך אני מרגישה
אני רוצה עצה טובה ממנה
אני רוצה להחליט כבר איפה אני שבת
אני רוצה לא להרגיש ככה
בעיקר לא להרגיש ככה
אוף צריך הרבה כוחות כדי להיות שם.
אני רוצה שהיא תתקשר כבר.
אני רוצה לספר לה איך אני מרגישה
אני רוצה עצה טובה ממנה
אני רוצה להחליט כבר איפה אני שבת
אני רוצה לא להרגיש ככה
בעיקר לא להרגיש ככה
אוף צריך הרבה כוחות כדי להיות שם.
רוצה באופן נואש שמישהו יבין אותי
ולא רוצה ללכת לשם
לחייך כל הזמן. להיות חביב.
ומפנים שרק יעבור.
אז אולי לא בסוף?
כבר הודעתי שכנראה כן.
לא רוצה להיות לבד. לא רוצה לצאת מפגרת
למה אני כ"כ מפחדת מזה?
היום כעסתי וכעסתי. לא הצלחתי להבין
כי כי
רוצים שהמציאות כ"כ תשתנה
התלבטתי אם ליסוע לכותל.
אבל הדמיון הזה שתהיה תפילה לא משוחררת. כעוסה במקצת. לא כנועה לא טובה
מנעה את החשק ואת הבלאגנים שכרוך בזה
לא מכירה הרבה אנשים שמסתבכים כמוני..
אבל לא שמונע מהם כ"כ הרבה. נראלי לפחות
להוסיף את עצמי? מה הכוונה?
זה לא רק זה. המחשבה המקדימה הזאת לא תמיד פועלת
כי יש מחשבות מקדימות נוספות כנראה.
אבל תודה לך. על הייחס
לא בטוחה שהבנתי אותך עד הסוף
טוב כי כפוי טובה להתעלם מהטוב.
אז התקינו לי את התוכנות. הן עובדות מעולה. ב"ה
י' התקשרה. חמודה שהיא. כיף שהיא מתעניינת.
א' המדרכה התקשרה. מצאה לה זמן. ושמרה לי מקום לא שכחה אותי.
ישלי אבא אמא אכפתיים. דואגים ב"ה
עד שהיא לא אמרה לי על התכונה הזאת
לא חשבתי שהיא כזאת דומיננטית אצלי
עכשיו אני מתחילה להתרגל לרעיון ולהשתמש בה (להאשים)
ספקנות הזאת
טוב. אז ללכת לשם או לא?!
פףף
למה אני תמיד שוכחת שרע לי פה
רע לי פה
כי הדפוס הולך איתך לכל מקום. נישאר
יש אנשים שלא יודעים לתת יותר מקלישאות
אבל
הם מנסים להאמין בהם בכל כוחם ולא תמיד יודעים להסביר
אז קצת עדינות איתם. אפשר? |לוחש|
רוגע נפשי מול התמודדות בלתי פוסקת
אם זה גורם לך כזאת סערה
אולי זה לא שווה?
אבל זה להתנתק לאט לאט. זה להרוס
מילא תיפגשי עם זה בעתיד.
אבל עכשיו אולי אני יכולה עוד לנוח.

לא. אז לא
בסוף לא
לא רוצה להיות לבדד
לא רוצה להיות שם לבד
ושבת אין אפשרות לברוח
אבל גם ככה אני לבד. לבדלבד
ולא יחזור להיות יותר ממקודם
מחשבות אתם כואבות.
תוחשות אתם מדכאות
נכון שכל. נכון
אבל לא בא. זה קשה לי מידי
אז בסוף. לא. עדיף רוגע נפשי
![]()

מה עושים שאין כח לתת?
אין כח לעשיה.
ואין כח לשממון. הוא רע
וקצת קצת צובט בלב
קצת הרבה

ותקוע תקוע לך
אני צריכה אותה.
ולא טוב לסמוך עליה
לא טוב לסמוך על אנשים
מה יהיה עם האמונה הזאתי??
עד 120 אצטרך להתמודד איתה?
מה באמת. אני לא יוכל לתת לאחרים שיסדרו לי אותה?
מה יהיה עם כל הספקות שמבצבצים?
למה תמיד
צריך לחכות לייאוש עד שמתפרץ הכל. כדי קצת להרגיש? להאמין? להתקרב..
אי אפשר קצת לפני? כשמנסים להחזיק את עצמיך עומד מתמודד
יעבדוך עמים וישתחוו לך אשכנזים
למה לחיילות דתיות אין מדי ב'?
מעניין
את/ה היית בצבא?
בהזדמנות אם אתקל בחיילת בבגדי ב' עם חצאית, אנסה לצלם עבורך.

הם לא רוצים שתדעו: שאת תאיר- בני נער רצחו.