זה זמן של דכאון, של רע,
של חושך אמיתי מאד וקודר.
של כל הנסיונות להיות ולהצליח
מתרכזים באיזה נקודה על מציאותית
ומתפוצצות לך בפנים באלפי גוונים של
כשלון


לך תלמד לחיות עזוב את האתה בחרתנו הזה
יא ילד פח,
תזרוק איזה מילה לאימא תצליח לשבת חמש דקות בשולחן שבת בלי להתפוצץ על כולם

אבל אין לך לאן לברוח.
הכל לח ודביק בעוגות וסלט חי ועוף ופשטידת רועים

ובישיבה זה יותר גרוע, ויותר חשוך
ויותר דביק ויותר לח ויותר צרבת,
ויותר הפחד שאתה לא
ואתה לא
ואתה לא קיים.

איכס