שכולם מתעלמים ממך. ואתה מרגיש נטוש.

ומתמודד בגבורה. עד שנכנעץ

וכועס על העולםורוצה לשרוף אותו.

ואז עולה לך בראש תמונה

שאתה מגיע למסקנה שלנשום זאת עבודה קשה.\

תעריכו את זה אנשים.

יש כאלו שסובלים מבעיוטת בזהץ

שאתה עושה ש.ב. ואז מקיא על הדף

אוווווף

עבדתי על זה שנים

תראי סרטון קצר מצחיק..

ממ.. אולי לשמוע משהו באוזניות?

שימי פיג'מה ותשכבי במיטה...

תתני ליום הזה להיגמר...

ובע"ה מחר יהיה טוב יותר...

שגן ירגיש שעבר ההיום ה"אני לא יודע ת איך הוא היה לך..."

או אפילו לעשות סיבוב קצר לפני הבצפר....

אבל תתיצבי קודם כל. שבי כמה דקות!

אוהבת אותך!

יהי טוב בע"ה!

כיף שהצלחת!

הם לא צודקות..

תנוחה של עכשיו..

גם אם זה עמידה..

איחוליי אהובה שלי!

רוצה תגובות...

התנצלויותי!

עידוד מאי שם....

כלומר, מאיפה שאני נמצאת..

סתם הרגשה מוזרה או שיש לה קצת על מה להיות מבוססת?

את יודעת מאיפה הגיעה התחושה הזו?

לפעמים זה סתם פשוט בא ומתנחל.....

\

דבר שמאפיין רק אותי. זה יכול להיות גם שילוב מסויים של תכונות אופי. כל דבר שהוא ייחודי והוא שלך...

אם זה כתיבה חופשית שאת רק רוצה לפרוק וזהו. בלי לשמוע אפחד. רק להוציא את כולך

אוט שאת מחכה לשרשור שאנשים משתפים פעולה...

וקראתי כמעט הכל!*

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.