א. קניין היקף וידע בסיסי - סדר לימוד בקצב מהיר של משנה / רמב''ם (לכל אחד מהם חיסרון ויתרון, אני הייתי מעדיף את הרמב''ם בגלל שהוא פחות מצריך התעכבויות על הבנת הפשט) + סדר לימוד גמרא בקיאות לפי היכולת. לענ''ד זה אמור להיות החלק העיקרי מבחינת הזמן.

ב. בניית שיטות לימוד - לימוד מפרשים על הסדר / מהלכים עיוניים (קובץ שיעורים או חידושי הגר''ח על הרמב''ם למשל), עם שימת דגש על הדרך בה הם שואלים שאלות ועונים תשובות, איזה חילוק הוא נכון וכו'. כשליש מהזמן.

(בנוסף הייתי משקיע בלימוד מחשבה ו/או מוסר אבל זו מסגרת שונה)

זה בגדול אבל זה כמובן מאוד תלוי ברמה של הבחורים.

בונוס: הייתי מוסיף שיעור שבועי קצר (או אפילו סדר לימוד עצמי קצר) על חכמי ישראל - היכרות עם סדר הדורות והתקופות השונות ועם דמויות המפתח של העברת התורה, אלו יכולים להיות שיעורים מאוד מעניינים וגם מאוד מעשירים ותורמים ללימוד.

בהצלחה!

כלומר תוך ומתוך לימוד המשנה והגמרא לומדים מושגי יסוד ועל החכמים והיחסים ביניהם, אפשר (ומומלץ) לעשות שיעורי רקע וללמוד ספרי קיצור סדר הדורות אבל עיקר הלימוד הוא מתוך המקורות עצמם - המימרות והמעשיות (זה נכון בעיקר לגבי התנאים והאמוראים, מתקופת הגאונים והלאה לא היה הרבה ממשק בין החכמים ולכן קשה ללמוד על היחסים ביניהם אבל זה מה שיש). קופצים למים ותוך כדי לומדים, אין קיצורי דרך.

שכחתי את לימוד התנ''ך - הייתי עושה גם סדר קצר בלימוד תנ''ך (וכמו בתושב''ע - גם בלימוד התנ''ך עיקר לימוד סדר הדורות היחסים והייחוסים הוא דרך הלימוד עצמו), בישיבה בה למדתי יש חבורת תנ''ך של לימוד היקפי עם חזרות חצי שעה לפני סדר בוקר - מומלץ מאוד.

זה מעשיר ואפילו הכרחי, אבל:

א. אני לא רואה את זה כידע בסיסי שהוא כתנאי לתחילת הלימוד, כלומר זה שחסר הידע הזה זה חסרון גדול אבל זו לא סיבה להתעכב בלימוד בשביל ללמוד את זה אלא במקביל ללימוד מאפס.

ב. גם עם כל ההקדמות עיקר הלימוד של הרקע הוא מתוך הלימוד של גופי התורה עצמם - מי שילמד את הקדמת הרמב''ם ללא רקע תורני אולי ידע רשימה של שמות אבל לא יבין בכלל על מי ועל מה מדובר. וגם לגבי כללי תושב''ע - הוא אולי ידע לחלק בין גזירות לתקנות ובינם לבין דברי קבלה ולבין דברים שנלמדים בי''ג מידות אבל בכלל אין לו מושג מה זה מה, את הדברים האלה לומדים 'תוך כדי הליכה'.

גבוהה בהרבה משל זה שלא. וגם עשר שנים בישיבה, עם מלא ראשונים בראש ואולי אפילו הבנה ישרה של הפשט לא מסייעות כשאין הבנה איך ולמה הגמרא נכתבה, מה היה סדר הדורות, העניינים הלשוניים, המציאות בזמנם, טבע הדברים שמתוארים בגמרא ועוד.

ממליץ לאנשים לעבוד על הדף עם התוספות של הרב עדין שליט"א, הוא עשה מה שאף אחד לא עשה וכנראה גם לא יעשה, כל המחקר מסביב לדף הוא מדהים

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.