אש כח המכלה.

עולה כלפי מעלה מכלה את הבסיס שעליה היא יושבת על ידי כלוי על המציאות שעליה היא יושבת.
לרצות גם את זה וגם את זה. חייב לשרוף את המציאות שעליה הוא יושב. אתה צריך לצאת ממצרים. כל זמן שתלך במדבר. אדם רוצה להמשיך הלאה בחיים חייב לשרוף את המדרגה הקודמת למעלה. העליה לא תיהיה משמעותית. כולנו רוצים לעלות. אבל אנחנו לא מוכנים לשרוף את המקום שעליו אנחנו יושבים.
זה תנאי חשוב. מהלך. אני רוצה לעלות הלאה. מה אני שורף.
זה מבחינה נפשית. בנפש שלו לוותר על מציאות מסויימת.
בלי שאנחנו מוותרים על מציאות אחת אנחנו לא יכולים לקנות מצאיות יותר עליונה!
בעלי האש בעלי הגאווה. אדם הגאוותן כדי להתעלות משפיל את האנשים שמסביבו. את מי שרפתי את כל האנשים סביבי. וע"י זה כביכול מתעלה כלפי מעלה.
דרך אחת חיובית מאוד. בלי אש אתה לא יכול לעלות
מצד שני מאוד מסוכנת יכולה לכלות לך את כל הסביבה שלך
תמיד המציאות של אנשי האש תמיד כלפי מעלה. הוא לא יכול להירגע. כי הוא לא מפסוט אף פעם מהמציאות שבה הוא נמצא. תמיד להסתכל כלפי מעלה.
אם הוא כישרוני הוא עושה בדרך טובה. אם לא מכלה אנשים סביבו יורד עליהם משפיל אותם.
כל התנועה כלפי מעלה.

יסוד המים.
רדוף אחרי תענוגים. הכח המחיה. כל דבר כדי לחיות צריך מים.
בודק בכל דבר מה נקודת החיות שיש לי בדבר
האם אני מרגיש שיש לי רגש חיות בדבר הזה.
בתוך זוגיות. צריך שתיהיה חיות. אז בן אדם לא מחפש מצאיות אחרות.
צריך למצוא חיות. הו כל צמא לכו למים.
האם כל אחד מוצא חיות בתורה? לא
יסוד המים אם סיפורי חסידות נותנים לו חיות זה מחיה אותי. איפה אני מרגיש את עצמי נהנה חיות. שונה מאוד מהמהלך שדיברנו על האש.
ואתה פה עמוד עימדי. לאן אתה רץ כל הזמן. תירגע. מספיק התפילות. מספיק העניינים.
יסוד האש לא מכיר כזה מושג.
הופכיים אחד כלפי השני.
כל מקום שהם יכולים לחלחל. רוצה להתנעג באופן מופרז מכל דבר ודבר.
יתר תענוג המים יוצר מאיזון. צריך לעשות כל פעולות שהוא למתענג מהם.
לא יותר מידי שלא יכבה כח המים שבו.

יסוד הרוח.
דיבור
הראשונים אומרים-כח התנועה
המציאות כל הזמן זזה כל היום בתנועה.
המעבר מבורא לבריאה. יצירת התנועה קיימת כל הזמן לבריאה. תנועה שמושרת בבריאה בעצם
כל זמן שיש בריאה יש תנועה. יציאה מהתנועה החוצה.
החוץ זה דבר חשוב. מי נותן את כל התנועה. הרוח
יש אנשים שלא מספיקים לזוז כל הזמן בתנועה לא יכולים לשבת.או המח שלהם לא יושב אפילו רגע. או הרגש שלהם לא יושב אפילו רגע.
התנועה של הרוח היא תנועה כתנועה.
יש אנשים שכל הזמן מדברים. כיף להיות איתם. במיוחד במקומות לא נעימים. לא יהיה משעמם איתם רגע. בלי הפסקה. ולא מתעייפים. לא כדי להשיג משהו.
שונה מאוד מהמים והאש.
זז כי הוא חייב לזוז
הרוח צריכה ללמוד כיצד היא מוסתת את התנועה
אם הוא מצטרף לאש זה יכול להיות קצת מסוכן אש הרוח רוח יכולה ל
אבל אין דבר בעולם בעולם שאין לו איזון. בכל חיבור של שני דברים יש עבודה כדי לחבר את זה.
כל אחד מאיתנו יש בו את כל ארבעת היסודות בכל מיני מבנים.
עיקר העבודה של האדם לחזק את הכח שבו.
לתת קצת כוחות ביסוד החלש. יש תנועה למכונית
אם יש יסוד חלש שלא נותנים לא לזוז
לכל אחד יש משהו יש לו קצר במח.
כל אחד מאיתנו יש יסוד שהוא חלש מוציא אותו מאיזון.

העפר נקרא כח המעצב המייצב
עצלות ועצבות
כשיש אש ואתה רוצה לעצב שמים עפר.
יש מים רוצים לעשות סכר שמים עפר
גבול שהוא נותן בהם
המהות של העפר זה החוסר תנועה המציאות הרגילה. יסוד המים לא יכול להיות במקום הזה. בטח שיסוד האש לא יסכים להיות פקיד רגיל.
שיגרה ועל בסיס השגרה הוא יכול להחיות
מפחד לקחת סיכונים. המציאות צועקת תמשיך הלאה
קשה להם לעשות שינויים החיים.
כח שלו זה השמח בחלקו
אדם מאוד חכם. לא ניכנס למקומות שאי אפשר לצאת מהם
כל היסודות האחרים כביכול מלאים שאיפות
יותר טוב לחיות בצורה מאוזנת.
יש עולם המציאות ויש עולם הדמיון. צריך להבדיל בניהם.

.......
מתוך שיעורו של ר' אדיר איתן