בוא, קרוב. אולי השמש- תן לה לעלות איתך היום.
לילה טוב. נדלק ירח- תן לו לאהוב אותך בלי סוף.
אז אכלתי קרפ מלא בשוקולד וקצפת, אחרי שלושה וחצי חודשים שאני שומרת. שלושה וחצי חודשים בלי בלו/ אקסל, עם מנות מדודות של חטיפים ושתי הזדמנויות בהן שתיתי שתיה קלה. עם ארוחות מאוזנות ובריאות, ארוחות ביניים, הרבה חלבונים וירקות, פחות פחמימות. אבל מה אכפת לי, היה לי טעים. עכשיו אני לא מסוגלת לחשוב על שוקולד, אבל אני מאושרת. ומה שעושה אותי מאושרת, עושה אותי יפה. ואני נראית טוב ומרגישה טוב וזה מה שחשוב.
נשארו לי אחד עשר פרקים לעונה השניה של פולר האוס, ועוד עונה תגיע בקרוב. נשארו לי גם שישה עשר פרקים של בנות גילמור, וזהו זה. אני מפסיקה לראות סדרות וסרטים. הגיע הזמן לחזור לתמימות שלי. העניין הוא שאם אפסיק באמצע סדרה, אני אחזור לראות אותה. אז נסיים את השתיים שהתחלתי, ונפסיק לגמרי.
אף על פי שעונה ארבע של גות'האם נראית *מעולה*.
זה מדהים איך שהמוח שלנו עובד. החלטה מתקבלת ופתאום הכול משתנה.
אני באמצע לקרוא את גנבת הספרים, עדיין. ונשארו לי עוד כמה ספרים של בון, והספר השני של פלא.
ואני חושבת שנגמר לי הצינון.
בא לי ירושלים. לטייל עם מישהי, לקנות אייס קפה, לנשום אויר.
מחר נלך לבנק ונמצא את הפטור. נשלח הכול לרכזת, והלוואי שעד סוף השבוע אדע מתי אני מתחילה. אולי אולי בתחילת החודש הבא, כלומר בעוד כמה ימים, אני אוכל להתחיל, ואז בשנה הבאה אני אסיים לפני שמחת תורה ואוכל להתחיל ללמוד.
אם באמת אני מקבלת 500 שקלים בחודש, ואני כמובן אחסוך, וזה 12 חודשים, אז זה יוצא 6000 שקלים בחיסכון. ואם אני אקבל מלגה ללימודים (ומגיע לי. לא יכולתי לעבוד בכל השנים האלו בגלל החרדה, ולהורים שלי אין מספיק- הם מורים והורים לעשרה ילדים בעז"ה) ואגור אצל סבא וסבתא או אצל דודה שלי, אז הכסף מהשירות יילך ללימודי נהיגה. ואז בימים הנותרים שלי אני אעבוד, כלומר שלוש משמרות בשבוע, כפול שש שעות, כפול שלושים שקלים לשעה, כפול ארבעה שבועות בחודש יוצא 2160. אם אני חוסכת 1800 בכל חודש במשך השנה הראשונה של הלימודים, עשרה חודשים, זה יוצא 18000, ועם עזרה מהמשפחה כמובן אני יכולה להתחתן תוך שנתיים פחות שלושה חודשים. זה אומר להתחיל לצאת בעוד כמה, שנה? זה אומר שבשנה הזו אני מקבלת טיפול שיעזור לי ליישם את ההרגשה הטובה שלי בחיים האמיתיים. לא מספיק רק להרגיש טוב, צריך גם לפעול. אני כבר פועלת, אבל צריך יותר.
והם באמת נחמדים שם, באיפה שבעז"ה אעשה שירות. גם הרכזת, גם המנהלת. נראה שגם האנשים נחמדים. והאווירה טובה, ובכלל, זו קופת חולים, אני תמיד מרגישה שם טוב.
אז יופי. העניינים ממש מסודרים.
מה עוד?
אני מכינה לה הפתעה, מקווה שזה ייצא בסדר. ושמי שצריך לשלוח לי דברים ישלח לי אהמ אהמ אני לא רומזת.
הייתי היום בגדרה. מקום נחמד.
אם אתם תוהים למה הנאום הזה, כנראה שאתם חדשים. או שפשוט לא הייתם כאן בתקופת הערב/ בוקר/ צהריים שלי. תעשו בחיפוש, אוצרות מובטחים.
או, וכמובן. הבוקר. אני... שונאת את זה. ממש. וכתבתי על זה שיר.
אני רוצה לכתוב! למה אני כל כך תקועה? אני צריכה איזו השראה או משהו.
וזהו, אני חושבת.
לילה טוב. נדלק ירח- תן לו לאהוב אותך בלי סוף.
אז אכלתי קרפ מלא בשוקולד וקצפת, אחרי שלושה וחצי חודשים שאני שומרת. שלושה וחצי חודשים בלי בלו/ אקסל, עם מנות מדודות של חטיפים ושתי הזדמנויות בהן שתיתי שתיה קלה. עם ארוחות מאוזנות ובריאות, ארוחות ביניים, הרבה חלבונים וירקות, פחות פחמימות. אבל מה אכפת לי, היה לי טעים. עכשיו אני לא מסוגלת לחשוב על שוקולד, אבל אני מאושרת. ומה שעושה אותי מאושרת, עושה אותי יפה. ואני נראית טוב ומרגישה טוב וזה מה שחשוב.
נשארו לי אחד עשר פרקים לעונה השניה של פולר האוס, ועוד עונה תגיע בקרוב. נשארו לי גם שישה עשר פרקים של בנות גילמור, וזהו זה. אני מפסיקה לראות סדרות וסרטים. הגיע הזמן לחזור לתמימות שלי. העניין הוא שאם אפסיק באמצע סדרה, אני אחזור לראות אותה. אז נסיים את השתיים שהתחלתי, ונפסיק לגמרי.
אף על פי שעונה ארבע של גות'האם נראית *מעולה*.
זה מדהים איך שהמוח שלנו עובד. החלטה מתקבלת ופתאום הכול משתנה.
אני באמצע לקרוא את גנבת הספרים, עדיין. ונשארו לי עוד כמה ספרים של בון, והספר השני של פלא.
ואני חושבת שנגמר לי הצינון.
בא לי ירושלים. לטייל עם מישהי, לקנות אייס קפה, לנשום אויר.
מחר נלך לבנק ונמצא את הפטור. נשלח הכול לרכזת, והלוואי שעד סוף השבוע אדע מתי אני מתחילה. אולי אולי בתחילת החודש הבא, כלומר בעוד כמה ימים, אני אוכל להתחיל, ואז בשנה הבאה אני אסיים לפני שמחת תורה ואוכל להתחיל ללמוד.
אם באמת אני מקבלת 500 שקלים בחודש, ואני כמובן אחסוך, וזה 12 חודשים, אז זה יוצא 6000 שקלים בחיסכון. ואם אני אקבל מלגה ללימודים (ומגיע לי. לא יכולתי לעבוד בכל השנים האלו בגלל החרדה, ולהורים שלי אין מספיק- הם מורים והורים לעשרה ילדים בעז"ה) ואגור אצל סבא וסבתא או אצל דודה שלי, אז הכסף מהשירות יילך ללימודי נהיגה. ואז בימים הנותרים שלי אני אעבוד, כלומר שלוש משמרות בשבוע, כפול שש שעות, כפול שלושים שקלים לשעה, כפול ארבעה שבועות בחודש יוצא 2160. אם אני חוסכת 1800 בכל חודש במשך השנה הראשונה של הלימודים, עשרה חודשים, זה יוצא 18000, ועם עזרה מהמשפחה כמובן אני יכולה להתחתן תוך שנתיים פחות שלושה חודשים. זה אומר להתחיל לצאת בעוד כמה, שנה? זה אומר שבשנה הזו אני מקבלת טיפול שיעזור לי ליישם את ההרגשה הטובה שלי בחיים האמיתיים. לא מספיק רק להרגיש טוב, צריך גם לפעול. אני כבר פועלת, אבל צריך יותר.
והם באמת נחמדים שם, באיפה שבעז"ה אעשה שירות. גם הרכזת, גם המנהלת. נראה שגם האנשים נחמדים. והאווירה טובה, ובכלל, זו קופת חולים, אני תמיד מרגישה שם טוב.
אז יופי. העניינים ממש מסודרים.
מה עוד?
אני מכינה לה הפתעה, מקווה שזה ייצא בסדר. ושמי שצריך לשלוח לי דברים ישלח לי אהמ אהמ אני לא רומזת.
הייתי היום בגדרה. מקום נחמד.
אם אתם תוהים למה הנאום הזה, כנראה שאתם חדשים. או שפשוט לא הייתם כאן בתקופת הערב/ בוקר/ צהריים שלי. תעשו בחיפוש, אוצרות מובטחים.
או, וכמובן. הבוקר. אני... שונאת את זה. ממש. וכתבתי על זה שיר.
אני רוצה לכתוב! למה אני כל כך תקועה? אני צריכה איזו השראה או משהו.
וזהו, אני חושבת.
- לקראת נישואין וזוגיות