סעודה מפסקת מושלמה. אין בי טיפת צמחוניות וזה עצוב לי אבל איכשהו גם ממש בסדר
תפילה. המנמ. מוזר לי להתפלל. כי פעם הייתי בבית כנסת כל הזמן, ואז שלוש שנים הפסקה, ופתאום שוב. אבל הקב"ה עזר לי, והתפללתי.
חזרנו הביתה, כל העיר מלאה בילדים ואנשים ואופניים. אבל אף אחד מוכר. נס.
פטפטנו קצת כל המשפחה, והלכנו לישון. בבוקר הגעתי לבית כנסת ראשונה, והיה נהדר. ואז הגיעו עוד ועוד אנשים, הרבה יותר מכל שנה, והיה בסדר בסך הכול אבל אני מתפללת אשכנז ובית הכנסת מתפלל ספרד אז הלכתי באמצע סדר העבודה. הגעתי הביתה, נמרחתי, הלכתי לישון, קמתי בארבע. מרחנו את הזמן עד שבע וחמישה, ויאללה הבדלה. פרוסת עוגה ושני פתית (כן כן, הקרטון הנפלא הזה), חצי כוס מים קרים וכאב ראש מטורף. העמסת סוכר, לחץ דם נמוך, מה זה משנה.
אבא והילדים חזרו, חת'כה בצל ופיתה על הגז, ווצאפ ושירים.
תכף נאכל לחמניות וחומוס וצ'יפס ושקשוקה. עד אז, שבוע טוב יפים.