גוועלד...
כמה טוב לבכות כי 'ככה', כי הלב צועק ורוצה קרבת מלך חיים...
תראו את השופר, קול השופר יוצא מתוך תוכנו, מהנקודה הכי פנימית, ונחלקו בגמ' האם קול התרועה הוא יללה או גניחה, כן. בכי.
כי זה רצון הלב. הפנימי ביותר, להתמלא ברחמים על ה' תתאה שירדה ממקומה בשמי מרומים, שתחזור למקומה למקור הטוב האלוקי.
ועכשיו טוב. טוב כי ה' טוב. הוא סלח, מחל וכיפר.
ואנחנו נקיים וטהורים...

אתה מתאר את זה כל כך טוב אבל מי אמר שכך זה אצלי.
בכיתי כי התפילה דגדגה לי
כי איך אפשר להיות בציון הקודש, לדבר על נקודות כואבות ולא להזיל איזו דמעה או שתיים
איך אפשר לא לבכות כשאבא מתקשר ושואל איך שם ואז מברך ברכת הבנים, והמרחק הפיזי המטמטם.

והלוואי היינו נקיים וטהורים באמת.
העולם הזה, הלשון הרע והרכילות.

אבל כן, כיף לבכות כי "ככה". וה' הוא טוב. כל כך.

(די מסקרן אותי לשאול את שלומך ואת כיפורך אבל שאני שותקת ומקבלת עדכונים מאשתי)

'התפילה דגדגה לי''...
זה נשמע כלום אבל זה עמוק בטירוף....
לבכות זה הדבר הכי מתוק שיש, זה להוציא את הכל...(למה אני בכלל אומר את זה?? את יודעת את זה הכי טוב).

ואנחנו צריכים את העולם הזה, כדי לתקן אותו. בשביל מה הגענו לפה...
ואנחנו נקיים למרות הכל. ''התשובה לשאלה מי אני? היא: טוב.'' (לא זוכר את הציטוט המדויק {בקשו פני, מעט טוב}).

(את יכולה לשאול אותי, או לקבל עדכונים מאשתך על כל מה שעשיתי...
בכל מקרה, מרפי עבד קצת גם בעריו''כ)

(תוהה מזה אומר שאני כלכך יודעת את ערכו של הבכי. כן, אני יודעת שזה אומר שאני בוכה הרבה אבל פף)

זה חביב לחשוב שאנחנו באמת מתקנים את העולם. אבל זאת לכאורה העבודה, כן.

(לא באמת מעניין אותי על כל מה שעשית, עניין אותי שלומך ואיך עבר כיפור. לא מה עשית בשעה 13:00..
והיא סיפרה לי שהיא ראתה אותך ושעזרת לה. שכוייח)