וכבר שלש בלילה.
הבטן מתהפכת לי, המחשבות מטיילות להן ולא מרפות.
התשרי הזה מוצלח מהקודם ברמות שבאלי לצרוח לקב"ה כמה אני אוהבת אותו.
אני בכיתי פעמיים באוהל. וביום כיפור. ובברכת הבנים.
אבל לא בכיתי כי רע לי. זה כל כך מרנין.
לא הצלחתי לדבר עם אבא, פשוט בכיתי.
וגרמתי לעוד כמה לבכות.
אבל המחשבות עדיין רודפות אותי, בלילות וברגעים של געגוע.
מתי יהיה טוב?
מתי יהיה עם מי לחלוק באמת את תהיות הלב?
הבטן מתהפכת לי, המחשבות מטיילות להן ולא מרפות.
התשרי הזה מוצלח מהקודם ברמות שבאלי לצרוח לקב"ה כמה אני אוהבת אותו.
אני בכיתי פעמיים באוהל. וביום כיפור. ובברכת הבנים.
אבל לא בכיתי כי רע לי. זה כל כך מרנין.
לא הצלחתי לדבר עם אבא, פשוט בכיתי.
וגרמתי לעוד כמה לבכות.
אבל המחשבות עדיין רודפות אותי, בלילות וברגעים של געגוע.
מתי יהיה טוב?
מתי יהיה עם מי לחלוק באמת את תהיות הלב?
- לקראת נישואין וזוגיות