תגידו שאני משוגעת. פנאטית. הזויה. גבעוניסטית. חיה בסרט. וכל הכינויים שאתם מזה אוהבים להדביק עליי... תתפוצצו... אני באמת באמת רוצה בית מקדש וזה ממש ממש לא שיגעון נעורים. זה מהנשמה. הרגשתם בכלל פעם את הנשמה?? (לא מפתאום. אתם נורמאלים) זה בוער בי-הקודש הזה. ותפסיקו להרים גבה כל פעם ששרים ותבנהו מהרה-ואני נשנקת מבכי חנוק. עצור. מתאפק. מפוחד. כ"כ מפחדת שתחשבועליי רק שתאמינו שאני נורמאלית... אז באלי להגיד לכם. אבא. אמא. מורות. רב. חברות... אתם המשוגעים... אתם רצים סביב ההגדרות של הנורמאליות. השפיות. בלי לשים לב שאתם מאבדים אותה... אז אני היא הנורמאלית בחבורת משיגנערים שכמותכם!!
אהה ועוד משו-חברותיי המתוקות לאולפי הקדושה שלי-בפעולת חלומות הבאה אני לא אתבייש לכתוב שהחלום שלי הוא גאולה ובית מקדש וחתן צדיק וטהור שירצה להקים איתי בית "נורמאלי"!
פיוו! עד כאן פריקתי להיום
- לקראת נישואין וזוגיות