בעמונה, ועוד פעם אחת שאני זוכרת.
לפעמים זה משחרר. ואני צריכה לדעת לעשות את זה.
אבל אני פשוט לא מצליחה.
לבכות זה טוב?
מחילה שאומרת ככה:/
אבל לא לבכות בכלל הרבה יותר קשה..
בגדול המלצה - כשאת מרגישה שאת צכה קצת לפרוק - לקחת איזה ספר עצוב, להכניס את עצמך לאווירה, לחשוב על דברים שכואבים לך..
זה נשמע מוזר והפוך לגמרי מכל מה שחינכו אותנו, אבל חשוב מאוד לפרוק מידי פעם. ואם צריך עזרים מלאכותיים אז משתמשים בהם.
(רק לא בחג נשמה.. ושמחת בחגך זה בדיוק עכשיו ובדיוק זה.)
(גם בוכה מלא, בקטע של כל דקה, וגם לא בוכה בכלל..)
ימים שבא לי למות, אני מרעיבה תצמי, אני בדיכאון עולם, שונאת הכל, עצבנית, מרביצה- ואין דמעות. כלום. והלב שלי בוכה.
אבל אין דמעות.
וזה ככה תקופות שלמות... וואי מבינה אותך כל כך.
אני התפללתי מלא זמן לבכות.
תצחקי, אפילו בקברי צדיקים שהגעתי, בכותל- לחשתי: לבכות, לבכות. וכלום.
ואז יום אחד הבנתי.
ה' ברא אותי ככה. לא בוכה.
יש פה איזה לימוד בשבילי, לא?
אז כדי להשתחרר אני עושה דברים אחרים.
כי אני לא בוכה.
זאת העבודה שלי.
לשחרר את עצמי בלי דמעות.
ופשוט להפסיק להילחם בזה.
ועוד דבר אחרון- לדבר עם עצמי או עם אחרים על מה שקשה מוציא את הדמעות לפעמים.
או אפילו לדמיין את עצמי מדברת עם מישהו. לפעמים זה מוציא את הדמעות. לפעמים לא..
בהצלחה גדולה!
מבינה כל כך..
לדבר עם עצמך.
לדבר עם מישהו.
לרקוד.
לנקות.
לסדר.
לשבת ופשוט להסתכל על הנוף.
לעשות ג'קוזי.
בטוח יש עוד.
אבל כן. זה ממש קשה.
כי יש פעמים ששום דבר מהם לא משחרר.
לי אישית עזר פעם פשוט להיות עם הכאב עד הסוף.
לבטא- בכתב או בעל פה את מה שאני מרגישה.
לדבר למראה. לכעוס על המראה.
להרביץ לעצמי אפילו.
להתחפר עמוק במיטה.
בהצלחה גדולה יקרה.
אבל מי אמר שכל דבר טוב חייבים?
בכי הוא דרך אחד לשחרר רגשות
ולפעמים יכול לתת פורקן למילים שלא נאמרות
אבל זו ממש לא הדרך היחידה.
מי המנהלות?
יש פורום בנות בוגרות- פורום המשך של הפורום הזה
יש פורום כלה הדרך- פורום לכלות
שניהם לא פעילים הרבה.
ויש גם פורום סגור של נשואות בלבד
לפנות למנהלות
וגם לכלות
וגם יש על כך שאלה ותשובה של רופא בפורום של בי״ח מעייני הישועה - וגם הוא ענה שאין סכנה
רכיבה על סוס לנשים - פגיעה בקרום הבתולין - המרכז הרפואי מעיני הישועה
אני לא מקנאה, אני לא פותחת עין, אבל חשבתי שיהיה לי פחות קשה. התחתנתי מהראשונות, מזמן כבר, תכף שנתיים. ואני רוצה להיות אמא, אני כלכך רוצה כבר. ולאט לאט כל חברה נכנסת להיריון, נהיית אמא, ואני מרגישה לבד בבדידות הזאת, לא מצליחה להכיל יותר.
אני הכי שמחה בשבילן
ואני הכי עצובה בשבילי
זהו
יש עוד הרבה נשים כמוך, אמהות בפוטנציה,
שמחכות להריון, שנמצאות בתהליכים,
שמחזיקות תקווה, שמקוות למשהו חדש שיצמח בתוכן
❣️❣️
מקדישה לך את השיר של תרצה אתר: גשם הקשב לנשים
עד רדת הערב, גשם
הקשב לנשים בחלון
עד רדת החושך, גשם הקשב
לנשים הצופות בוילון
גם לנו אדמה שמחכה למשהו מלמעלה
גם בנו יש אימה וזעקה
למשהו פורח
וכן הלאה
עד סוף השבוע
גשם, הקשב לנשים בחלון
עד קץ השבועיים
גשם, הקשב לנשים העומדות ומחכות
גם לנו בחצר
חלקה קטנה ריקה מזוהר דשא
גם אנו מצפות עד אין בינה
למשהו ברוך כמו הגשם
גם בתוכנו מחכה שותקת
חלקת ארץ קטנה חרבה
והגשם שלנו איחר לרדת
הגשם שלנו
טרם בא
אך הגשם שלנו יבוא
עננים כבר זעים במרחב
הגשם שלנו קרב, קרב
בצעדי ענק
הקשב לנשים בחלון
גשם אדיר ונוהר.
הקשב איך קוראות הן בזו אחר זו-
הוא חוזר
הוא חוזר
הוא חוזר
נ.ב
יש פורום סגור לנשים : באהבה ובאמונה (פוריות) שאפשר להיכנס אליו
חיבוק וחיזוק 🫂
)אני כותבת סיפור ושואלת בגלל זה, חס ושלום לא קרה לי...)
השאלה היא כזו, בחורה שנכנסת להריון מאונס-מה היא צריכה לעשות? כאילו, הפלה אי אפשר כי אסור ואם היא תלד את הילד-הוא יהיה ממזר, מה ההלכה אומרת על זה?
ההלכה מתירה להפיל.
וגם, ממזר הוא רק מי שנולד לאשת איש מגבר אחר, ילד שנולד לרווקה הוא לא ממזר
ממזר הוא מי שנולד מיחסים אסורים, כמו גילוי עריות, בגידה בבעל, כהן עם גרושה
טכנית אישה שלא נשואה לא יכולה ללדת ממזר כי בעילה יכולה להיחשב כנישואין בדיעבד
א. הריח הוא לא כל כך חזק בלי התחתוניות- נסי ותראי. חלק ממנו הוא העובדה שיש בהן פלסטיק וזה גורם לחוסר אוורור.
ב. אפשר לשים תחתוניות מבד ואז זה נושם -פחות ריח- וגם סופג נוזלים וריחות.
נסי בלי תחתונית
ותחתונים מכותנה, גם לאימון.
( וכשמתלבשת לכושר גם מחליפה לחדש, בעיקר להרגשה )
@עשב לימון מבד מכבסים?
באתר יש רשימה של כל המדריכות.
אם לא, תכתבי אזור ואני יכולה למצוא
אני מכירה, ניסיתי.
זו שיטה שעובדת, אבל צריך לעשות תרגילים כל יום, לא פעם אחת ודי.
אז כל עוד תרגלתי זה סידר לי את המחזור,
וכשלא- לא.