קמתי באחת עשרה וחצי, סיננתי ת'מורה למתמטיקה, 12 הלכתי לשיעור, 1.5 חזרתי הביתה.
חיממתי מרק טעים, אמרתי שלום לאחים הקטנים, הלכתי לנסייפ קצת (מלשון נסיופ) רציתי ללכת לישון, אבא הגיע אז קמתי להגיד לו שלום, ואז ניסיתי לשרוק עם השמן הקטן- הווי אומר- יוסף.
הלכתי לישון, קמתי בשש, דיברתי קצת עם אמא
, יש המון אורחים לחג אבל דפקא הכיפים לא באים. אוף באסה.
התפללתי כי לא עשיתי שחרית, חזרתי לנסייפ, הלכתי להדפיס מצגות בביולוגיה. המון, המון, המון, המון ושוב המון חומר. נוראי.
הלכתי לנוער ותכננו שם את האירוע. חברים- הולך להיות מטורף!!!!!!
תקשיבו שהיה מצחיק
"בקיצר, אז צריך להישאר לנקות והכל.. אל תדאגו, העבודה הקשה היא לבנים- לסחוב, להרים וכו'" "חברות!!!! אני רואה פה שוביניזם!!!!! למה אין פה תרעומת?" "את רוצה להרים 400 כיסאות?" "לא, בשביל זה יש בנים|מיתמם|" (מישי אחרת)-"רגע, ויש מי שמנקה שירותים?" "כן, נשכור מישהו שינקה כי זה צריך להיות על רמה" "מי?" "עוד לא יודעים" "אני חושבת שזו צריכה להיות בת!! אם בנים סוחבים בנות מנקות, זו החלוקה, לא? אני מנדבת את ****" "תאיר אם היית רצה לכנסת אני לא בטוחה שהיית מצליחה" "פחח איזה רצה, היא הייתה זוחלת בקושי"- חניכה פעורה.
או- "הבנות בש.ג יש לכן מכשיר קשר" (הרכז)-"עוד לא בטוח שתהיה קליטה" (הרכזת)-"אז אם תהיה קליטה הם גם יעבדו" עוד כלמיני פטפוטים "בקיצור הבנים רואים שנגמר המקום בחנייה אז הם אומרים לכם במכשיר קשר" "אהההה עכשיו הבנתי למה אין קליטה!! בכל זאת הר ברכה..." -מלא ירידות על היישוב הדוס שלנו...
או "ויהיה גם חדר בריחה כזה לילדים שבסוף הם מגיעים לתיבת אוצר כזו ויהיו שם הפתעות. צריך אחראית גם שם" "מה ההפתעה?" "עוד לא יודעים" "פניני הלכה כיס" הרגה אותי
או "צריך שם בת או שניים, |חמשושות מתנדבות| "לא נשמה.. בת או שנים זה שמינית ומעלה" אבל לא הבינו
