וזה רק עניין של זמן, עד שאברח רחוק מכאן. מלחמות בתוך הלב, חצי שונא אותה חצי אוהב. נדבקתי לשיר הזה. סתם בדקות האחרונות. אני רוצה לכתוב ושכחתי איך עושים את זה. אז זה לא כמו אופניים ויכולהיות שבאמת איבדתי את זה לגמרי. איך רוכבים על המילים. איך ולאן. שכחתי. צריכה להדביק פערים רציניים בכל תחום בחיים שלי. כנל בציורי אותיות פשוטות שיש בתוכן המון מעבר למה שמעבר. אולי באמת האדם הוא מעיין נובע. ואולי יבשתי לגמרי. אז להשפריץ? אבל לא בא לי מים. קר לי גמככה. שלושים וחמש אחוז סוללה. מי היה מאמין שמתישהו זה היה מעניין אותי. זה עדיין לא, אבל אין ברירה אלא להתקדם. חודש עבר. בהסתכלות לאחור, זה חלף כמו הרוח. ימים התפוגגו כמעט כמו שניות ורודות בשעון אפור מידיי. כיף שככה. אבל. זווום. אבל. הכל מורכב בעיקר מקטנות. והקטנות מעיקות. כי כל יום פה, הוא ב א מ ת לא נגמר. הכל. כלכך. איטי. ונמרח. ומלאכותי. ונמשך. הכל בסלואומוושן וזה קשה לי. כי הזמן עובר מהר כשנהנים. ולא עובר מהר כש. וזהו. זה גם לא העניין של הלהנות. זה עבודה עם נשמות ולכן זה הרבה מעבר. רוחות שטפו היום את העיר על שלל אורותיה. משהו בריצוד המתמיד והלוחש הזה, היה היום שמח יותר. מסובך ומעיק, אבל מאיר ושמח. לילה ומשום מה יש לי המון תשובות לשאלה למה זה לא ברור שלהסתובב בלילה לבד זה לא. פשוט לא. ריח ביתי מידיי מאחד החלונות הקטנים משך את תשומת ליבי וערבב שם הכל. ביחד עם התבלינים החזקים, התבשלו לכמה דקות גם בילבול וגעגוע וטיפות של שפיות מעולם אחר. ואז זה נגמר והלכנו לקנות תפוז חמוץ של תחילת עונה מסתורית בינתיים. לא סתם מדרגות עוטפות פה את הכל וממלאות כל מעבר. לא סתם יש פה המון אופציות לעליות וירידות והמון בחירה באיזה דרך לעשות את זה. והכל, הכל ב ה ד ר ג ה. כמעט איזון. עניין של אופי. והלבן הזה רק מדגיש את האפור שבמציאות האחרת, בגובה שעודו חסך כלכך. אני רוצה שאלות של מודעות עצמית כדי לענות עליהן. אני רוצה שליפים של איזה הופעה בא לך ומשהו שאת מתפללת עליו באופן קבוע. תמיד אני כזאת מסובכת וזורקת הכל, תמיד אין לי כוח לסדר, אותי ואת הבגדים על המיטה. את נתקעת גם על מה ללבוש, או שזה פוגש אותך במצבים יותר מהותיים? מה. פףף. אפשר לשמור על זכות השתיקה?! למחר בבוקר אני צריכה לקנות מתנה שיהיה מגוחך אם אאחר במועד. אז מה קונים גם בזמן וגם שיהיה מדוייק. קל שיתפספס לי בין השורות. מומחיות של דחיינים. ולא סתם, גם מחמירה. לא רק משימות, אלא גם אנשים. ממ. שקט עכשיו. כל אחד עסוק בענייניו. רכב לא יכול לנסוע בלי דלק, וזה לגמרי אני כרגע. ממצב כזה אין הרבה אופציות. אי אפשר להמשיך ככה. אבל. אין לי כוח לנסוע אפילו רק כדי למלא דלק. אין. אין מאיפה להתניע. אז שום זיהום אוויר אבל גם תקועה במקום. בלי יכולת לנשום. דלק לא יכול לבוא לכאן, בטח לא באופן קבוע. למה אין בי טיפת כוחות חיים מינימאלית. והכל נעלם, לא מתעורר ולא נרדם. אני כל הזמן משווה וזה דפוק. ולא כיף לי כי בעומק אין מנוחה לשנייה. מנוחת הנפש, השלמה ממקור של אהבה עצמית. ואיך בכלל אפשר לבנות ולבנות כשאין לי יסודות להציע. מים אש אדנה ורוח. רוח שאני. רוח. עם כל מה שהיא מביאה איתה. מקור הרע הוא טוב או שההפך? שיבולי השדות שמעורערים בי, זוקפות את גבן רק בגלל הפחד מהבאות. אף אחד לא מבטיח גשם והן לא לוקחות סיכון ועוטות על עצמן חוזק. יכולת. אדישות? להתפלל בעיקר. ולאהוב. ולעשות פוו של מילים טובות. חם. חם. הכלה ונוחות זה של מגניבים. ככה החוסר ביטחון מנסה לשכנע כבר יומיים. להיות נוחה, כמו תמיד. חוסר תקנה בתיקונים שאני מנסה לתפור. נדקרת. כי לא גדלתי עם חוטים וחור קטן. ומחטים. נגיד ש. לאבד עניין בזמן. בלילה. לפני שיגמר. כי. אין כבר סתם. ואת יכולה לבחור לגדול ולהגדיל ולהעצים כלכך. כוחות יגיעו. אבל הבעיה זה שתשארי אי שפ במשבצת ההיא. שעד עכשיו היו לה צבעים מקסימים. אבל מעכשיו. דיי. תביני. הגיע החורף. הוא ממש כבר כאן. תתני לגשם לשטוף הכל. תתני לשפע להיות מכונן. תתני לשינוי מקום בעולם.
פורום סניף באר שבע
בהנהלת:
מכתב פתיחה
פעם להרבה סניפים היה פורום פתוח פהמקפיצים נטושים
משום מה,
אף אחד לא חשב שזה קונספט קצת מוזר?
זה היה תחליף לקבוצת ווצאפ שיש היוםעשב לימון
והיו כאן הרבה אנשים צעירים
כן, רקה למה קבוצה שפתוחה לכל העולם?מקפיצים נטושים
חוצמזה, היה צ'אט במייל..
לא יודעת האמתעשב לימוןאחרונה
אולי הם היו סגורים בשלב מסויים ורק אחר כך פתחו את הפורומים האלה
..אנונימי (פותח)
#אני מכורה לפורנו (שניה רגע אני מגדירה את עצמי מכורה?)
#אני רואה סדרות
#אני מבזבזת זמן
#יש לי מצבים של דאון כזה
#התמודדתי עם מחשבות אובדניות (ואני עדיין בלי תשובות לשאלות קיומיות)
#אני לא יודעת להגדיר את עצמי
#אני קופאת מול מצבים קשים
#יש לי אינטרנט לא מסונן
#אני עצלנית
#הרבה זמן לא התנדבתי או פעלתי למען אידיאלים
#אני מסובכת
#יש לי גנים של סרטן מכל כיוון אפשרי
(הייתיחייבתלהניחאתזהאיפשהוא)
...אנונימי (פותח)
פריקה
אני בהריון
אני לוקחת הורמונים לתמיכה
אני לוקחת עוד הורמונים לתמיכה
אני לוקחת עוד הורמונים לתמיכה
יש לי חולשה של הריון
יש לי---מההורמונים הראשונים
יש לי בחילה מההורמונים השניים
ההורמונים השלישיים רק התחילו
ולא נראה שהם יהיו נעימים
זה סוד שאני בהריון
זה סוד עוד מלפני כן
זה סוד כל ההורמונים
אבל איך אני יכולה להתנהג כרגיל?
בעיקרון
אני אוהבת לטייל
אני רוצה לקנות בגדים
אני רוצה להשליט סדר בחדר המבולגן
אבל זה בעיקרון
זה לא נכון להיום
#תודה על ההקשבה
מי כאן מבאר שבע ????שקד מהצפון
??????????????????שקד מהצפון
????????????????שקד מהצפון
הלווו הללוווו יש כאן מישהוא ????????????שקד מהצפון
נווווווווווווו מי כאן מבאר שבע ???????שקד מהצפון
טוב. אם אתם לא עונים אז אתם לא מבאר שבע ???שקד מהצפון
.........שקד מהצפוןאחרונה
