אני אדם אוהב בדידות ושקט.
והיום קראתי משפט נכון מכדי לכתוב אותו כאן.
משפט כואב ומפחיד.












ופיגוע.
פיגוע.
פיגוע.

כל חג מקבלים מתנה.
תזכורת
קריאת כיוון.
תזכרו, שבזמן שאתם יושבים לכם שמחים, יש מישהו שנרצח. למרות שאתם פה בארץ והכל- יש לנו עוד דרך עד שגם יהודי יהיה שווה יותר ממשפטים נוצצים.



(עוד משפחה כואבת
עוד שמחה שלעולם לא תהיה שלמה.
עוד בור, שחור, עצום, שנפער בליבות אנשים רבים שהכירו את האדם הקדוש הזה. קדוש כן, הרוג מלכות.

ולמה זה לא נוגע בי כמו פעם, והמילים יותר מהתרגשות מהלב? )