ע"י אותם פועלים שבאו לנחם אותו כשסבתא מינה נפטרה, אותם פועלים שאז אמרו לו שהם כמו אחים שלו, אותם פועלים שלכאורה שרר ביניהם קשר כזה טוב.

עבדתי עם ערבים, ביום הראשון לעבודה כשאחד מהם התקרב אלי רעול ועם גרזן ביד שקשקתי מפחד.
אבל דקה לאחר מכן הבנתי שהחולצה שאיתה הוא רעול משמשת להגנה מהשמש, והגרזן לכריתת עצים.
כשדיברתי איתם גיליתי שהם כמו כל אדם אחר, רוצים להביא פרנסה לביתם, שונאים את הרשות שגוזלת מהם כסף, ובתכלס- אוהבים יהודים ואת המדינה.

אבל עכשיו אני כבר מבולבל, לא יודע כלום. יש לנו עתיד איתם? איך צריך לנהוג איתם- כבדהו וחשדהו? להעיף אותם? להתייחס אליהם כשווים? מבולבל.

האלוהים הזה לא נח לרגע.
למה אמא שלי צריכה לסבול ככה ככ הרבה