היה לנו אירוע משפחתי.

אני נהנית מהחופש. מצידי להישאר ככה כל החיים.

מה שלומך את?

אני הלכתי והיה לי כיף עם מי שהגיעה מהכיתה שלי

החופש עושה לי נהדר, אני בנאדם הרבה יותר חיובי ושמח

המחשבה בראשון בא לחזור עושה לי רע ממש

"החופש עושה לי נהדר, אני בנאדם הרבה יותר חיובי ושמח

המחשבה בראשון בא לחזור עושה לי רע ממש"

אפשר שאלה?

זה מורכב,

כי אני באמת שמחה יחסית, וטוב לי.

אבל בהשוואה לחברות שלי ומה שהן מספרות אז כאילו גרוע לי.

ובחופש אני מרגישה הרבה יותר שלווה ושמחה, אז אני לא בדיוק יודעת.

סבבה לי. בסדר. אני משערת.

אל תסתכלי רגע על חברות שלך.

הלוואי שיהיה לך מדהים ולא בסדר. 

ואם בסדר לך, למה את לא רוצה לחזור?

כי הרבה יותר טוב לי בחופש, 

עם החברות האמיתיות שלי, ורק איתן.

בלי כל מיני פקצות.

נכון?

השאר לא.

אבל גם עם השתיים האלה,בבית ספר זה שונה.

וגם הן לא הכי טובות.

ההכי הכי טובות שאני מאוהבת בהן ואני יכולה להיות איתן לנצח הן לא מהבית ספר.

הכל שונה בבית ספר

גם את

גם אני

תנסי למצוא, כלומר יש לך כיתה ענקית, בטוח יש שם כמה נחמדות ביותר.

(אם לא תמצאי אל תתפלאי, גם אני לא מצאתי. 

כלומר אולי כן, אני עוד צריכה לחשוב על זה)

אני לא שונה בבית ספר,

אני פשוט לא מצליחה להביע את עצמי מספיק טוב בשולחן העגול.

אז לפחות אני כן

בלי שום קשר לשולחן העגול

אני בנאדם טוב יותר מחוץ למקום הזה

מעניין באמת לעשות ניסוי

|מהורהר|

אין לה פאלפון אז אנחנו לא ממש דיברנו בחופש.

ובכלל זה נחמי

היית יכולה לשאול על הדר

רברי

יעל

אביגיל

הודיה

זה פשוט לא זה

לפחות אני מרשה לך, לא יודעת מה עם עלה

חולקת על המשפט הזה, יש בנות שהבית ספר הזה עשה להן נהדר. לא סוג הבנות שאני התחברתי איתן אמנם, אבל הן קיימות. 

זה שיח חוזר שיש בו גם לופ אינסופי של עידוד עצמי וייאוש. 

עדיין נשאר, אני לא בטוחה עוד כמה זמן זה יישאר האחדות הזאת. מאז שאני נכנסתי הוא נהייה עוד קצת זבל ועוד קצת יותר מדי שגעונות.

אם נצא כמוך זה יהיה נהדר לעבור את השנים האלה.

מחול לך לגמרי)

פגשתי חברות שאני באמת אוהבת,

וראיתי והרגשתי את השוני ביניהן לבין הבנות בבי"ס.

סופית התחלת בית ספר