ופתאום הרגשתי אותן; דמעותיי החמות.
העיניים כמו הקיאו אותן, בשצף קצף.
הכל מלא מי מלח רותחים:
הידיים, השמלה היפה. והפנים? כאילו נשטפו תחת זרם הדמעות.
שמחת בית השואבה. הכל מקפצים בהתלהבות, בחור ועוד אברך רוקדים, ללא הפסקה.
הכל שמח. הכל שוקק.
הידיים מתחילות למחוא כפיים מאליהן, והלב מתחיל לרטוט.
ופתאום ראיתי אותו.
ואותו.
ומאז? אני מוחה את פניי בקצב ,
מקנחת את אפי בשקט.
בורחת מעיניי כל, ובוכה.
ופתאום, ראיתי אותה. דומה כלכך לאחיינית שלי.
וזהו, מאז הרגשתי מרחפת בעולמות הגעגוע.
בכיתי בכי כבד, מלא געגוע. לאנשיי חיי.
אני מתגעגעת למגע ידיהם. לנשיקות ולחיבוקים שמשאירים אותי מחוקים מאהבה.
אני מתגעגעת לאהבה שלהם.
אני מתגעגעת לשמוע אותם הוגים את שמי, במתיקות שאינה ניתנת לתמלול.
פתאום, מצאתי את עצמי במיטה. ממשיכה את מסע הבכי והגעגוע.
בוכה, מתגעגעת. כמהה למגע שלהם. כמהה לאהבתם הנצחית שתמיד ממיסה לי את הלב.
השהות כאן מדהימה.
השמחה. התפילות.
החברות. והאנשים הטובים בכללי.
אבל אני
מתגעגעת.
תודה שיש דמעות
ותודה שיש מילים
העיניים כמו הקיאו אותן, בשצף קצף.
הכל מלא מי מלח רותחים:
הידיים, השמלה היפה. והפנים? כאילו נשטפו תחת זרם הדמעות.
שמחת בית השואבה. הכל מקפצים בהתלהבות, בחור ועוד אברך רוקדים, ללא הפסקה.
הכל שמח. הכל שוקק.
הידיים מתחילות למחוא כפיים מאליהן, והלב מתחיל לרטוט.
ופתאום ראיתי אותו.
ואותו.
ומאז? אני מוחה את פניי בקצב ,
מקנחת את אפי בשקט.
בורחת מעיניי כל, ובוכה.
ופתאום, ראיתי אותה. דומה כלכך לאחיינית שלי.
וזהו, מאז הרגשתי מרחפת בעולמות הגעגוע.
בכיתי בכי כבד, מלא געגוע. לאנשיי חיי.
אני מתגעגעת למגע ידיהם. לנשיקות ולחיבוקים שמשאירים אותי מחוקים מאהבה.
אני מתגעגעת לאהבה שלהם.
אני מתגעגעת לשמוע אותם הוגים את שמי, במתיקות שאינה ניתנת לתמלול.
פתאום, מצאתי את עצמי במיטה. ממשיכה את מסע הבכי והגעגוע.
בוכה, מתגעגעת. כמהה למגע שלהם. כמהה לאהבתם הנצחית שתמיד ממיסה לי את הלב.
השהות כאן מדהימה.
השמחה. התפילות.
החברות. והאנשים הטובים בכללי.
אבל אני
מתגעגעת.
תודה שיש דמעות
ותודה שיש מילים
- לקראת נישואין וזוגיות