זה כנראה השיעור הזה:

ניתן לקבל אותות בתנאי שהם לא מכחישים את תורת משה

הממצאים:

הכרזה - הזכיר את זה בתור תנאי בצורה מסוייגת.

בית דין - לא נמצא.

למה אתה הולך לישון?

לילה טוב.

יש התנבאות שהיא לאדם עצמו.

שם מדובר על נבואה עם תכלית (העובר על דברי עצמו), כלומר שהוא שליח לעצמו לעשות מעשה.

יש נבואות שהן רק נבואה לשם הנבואה, מצד אחד בעלת אופי רעיוני (כמו חזון יחזקאל) אבל נאמרה רק לצורך הנביא.

זה לא נקרא שכבש את נבואתו, אבל כאמור, זה לא מחייב אותנו בכל מקרה.

אבל למה?

הרב קוק

אבל בשורות שמופיעות בכתי"ק של הרב לפני תחילת הפיסקה הזו, והנזיר הזכיר אותן בשיעור ההוא (מודפס בספר שיעורי הנזיר על אוה"ק) דווקא נראה שהיה לו משהו קרוב ממש לנבואה, וזוהי הסיבה שהנזיר השמיט אותן

"ואקשיב ואשמע מתוך נשמתי, מתוך רגשי לבבי, קול ה' קורא, ואחרד חרדה גדולה, הככה ירדתי כי לנביא השקר אהיה, לומר ה' שלחני, ולא נגלה אלי דבר ה', ואשמע קול נשמתי הומה. ספיחי נבואות הנה צומחות וכו'"

"אלו דברים נשגבים שאולי לא כדאי לפרסמם בהמון, אבל לתלמידי הרב השואפים לקבל מרוחו של הרב מותר וכדאי לדעת אותם"  (מתוך דברי הנזיר זצ"ל)

ולמי שיש גישה לספר שיעורי הנזיר על אוה"ק מומלץ לעיין שם בכל דברי הנזיר על זה

@אי אי אי@לך דומיה תהילה

על אדם - כל אדם - שהתעורר משנתו ו"נפל לו פסוק בתוך פיו". ומאחר וב"כל אדם" שעליו מדובר - זה לא קשור ל"נבואה" רגילה, אז גם כאן כנראה

והמונח "אחד משישים בנבואה" ידוע שנאמר על חלומות - גם כן "של כל אדם"

"אמר רבי יוחנן השכים ונפל פסוק לתוך פיו הרי זה נבואה קטנה"

ברכות נז ב – ויקיטקסט - בשורה הראשונה

"חמשה אחד מששים אלו הן אש דבש ושבת ושינה וחלום...  חלום אחד מששים לנבואה"

ברכות נז ב – ויקיטקסט - מתחיל בשורה הראשונה אחרי אחת ה"כותרות" וממשיך קצת אחר כך

אישית קשה לי להאמין. הנבואות מדברות על חזרת הנבואה כמהלך רוחבי "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלומות יחלמון בחוריכם חזיונות יראו".

כי הוא כותב שהתפלל בכותל ואמר ששמע קול ניגון ואמר על זה 'הוא הקול שקיויתי לו' 

ובקיצור הוא אומר שזה היה קול נבואי...

כמובן הכל בערבון מוגבל...

פשוט ידע שאני מתעניין מאוד בתנ"ך ובנושאי אמונה כולל נושאים כמו נבואה ורוח הקודש, ולמרות שהוא לא אמר את זה בפירוש, אני יודע שזה היה פשוט חלק מנסיון שכנוע לעזוב את זה לטובת מה שיש לו ולבתי מדרש היותר מקובלים להציע

מה שכמובן אומר שזה בערבון מוגבל לא רק מצד הייחודיות של הסיפור, אלא גם מצד ההקשר של המספר

שלא לדבר על זה שסיפור כ"כ בלתי מעוגן בחיים התורניים שהוא מציע, וכל כך לא ברור אם בכלל יש בו משהו ואם לזה צריך לשאוף, אז בכלל בהסתכלות מעמיקה זה היה אמור להיות לו ברור שזה לא מה שישכנע אותי, אבל אתה יודע, אנשים עושים דברים מוזרים לפעמים.... במיוחד כשהם בטוחים שרק דברים מוזרים משכנעים אותי - אבל זה בעיה שלהם, כי הם הניחו שדברים מוזרים משכנעים אותי ואז הם מנסים לשכנע אותי בצורה מוזרה ולא מצליחים, אז למה ללכת עקום, תניחו שאני משתכנע רק מדברים הגיוניים, דברו בצורה הגיונית, ותראו שזה באמת משכנע! אבל היום אני כבר יודע: העולם אבוד! הם בחיים לא יבינו

אבל אני באמת בלי שום קשר עסקתי ועדיין עוסק בדברים שונים ממה שעוסקים כולם, מסיבות שלי ומסיבות שמנסיבות אישיות שלי. 

אבל הם! - הם לא מסוגלים לקלוט את זה. מבחינתם אם אני מדבר על נבואה, ומתנהג שונה אז ברור שזה קשור. לך תסביר להם. אז אני ניסיתי להסביר אבל אין מי שרוצה לשמוע, אין מי שמסוגל לשמוע. דבר שאי אפשר לשמוע - אל תאמר עליו שסופו להישמע!

אז באמת יש לי הרבה מה להגיד בנושא, וחלק אולי לא שייך פה לפורום (למרות שיש הרבה דברים שלא איכפת לי לכתוב פה אם מצד המנהל והאנשים אין התנגדות), אבל בקצרה:

א. האם אנו צריכים לשאוף לשמוע קולות ניגונים? או שההגדרה של שאיפה לנבואה היא שונה.

ב. פעם מישהו שאל פה בפורום "אם הכל נשאר אותו דבר אם יוצאים למרד?" וכמו שעניתי שם אז לא יוצאים סתם לשנות דברים בצורה לא מסודרת, צריך להחליט מה רוצים ולמה וכו' ואח"כ אפשר לדבר, וגם עניין הנבואה הוא דבר שיש עליו הרבה מה ללמוד ויש מחלוקות ויש מה לתהות בקשר לכל מיני דברים בעניין הזה, ואני חושב שזה מאוד לא פשוט, בקיצור.

@לך דומיה תהילה

שזכה לגילוי נבואה (הוא הגדיר אותה כחלק מנבואה) בעת שעמד ליד הכותל.

בס"ד

האם יש נביא בדורנו והוא אמר שכן אבל לא גילה מי.

אולי.

קלטתי באיחור את התרתי משמע של עצמי 🙈

לא זכו - נעשית להם סם טימטום.

אולי ככה זה כשלא מברכים בתורה תחילה.

לא יכולה להתייחס כי לא רוצה לשמוע מוסיקה עכשיו.

אבל מעניין אם זה אכן  הכצעקתה? 

אין צורך לשמוע כדי לראות את האבסורד.

למה הרי נדרש הווקאלי? בגלל האבלות, כדי לא לעורר שמחה.

אז לייצר ווקאלי שמח (!) ולהגדיל ולצרף לו "רוקדים" זה שיא חדש של בורות או של זילזול באבלות של שלושת השבועות.

ווקאלי שמח זה אוקסימורון בהקשר יהודי הלכתי.

צריך להקשיב לשיעורים. זה היה כל כך מזמן. אמנם עברנו דורות

של רדיפות ומיתות משונות עקב זה,  אבל הזמן עושה את שלו

גם במובן השלילי.

ונוסף לזה, הלוואי וזה היה השרץ העיקרי והיחיד

שאוחזים ביד......מה עם לשון הרע, כעס, שנאת

חינם , מחלוקות וכיוצא בהנה?

כולנו יושבים על הרצפה בחצות ואומרים בבכי

תיקון חצות?....

כולם מתנהגים באחווה ורעות כפי שזה מתבטא

בזמנים של מלחמה?

ודאי שזה יותר בולט ולא ראוי, אבל.......

אם כבר, עדיף לחזור לדינא דגמרא לגבי איסורי האבלות, ולהשקיע בלימוד ובירור ענייני המקדש (בכל אופן בוודאי שזה עדיף מפלפולי פלפולים בהלכות מוקצה) ובצעדים מעשיים לבניין בית המקדש בפועל במקום בכל חומרות איסורי האבלות.

זה כ"כ אבסורדי, זה כמו שאדם גווע מרעב יתחנן ויבכה למישהו שיתן לו אוכל, ובמקום לתת לו הוא רק יבכה איתו ביחד.

זה מדהים איך יש פה שיקוף של הטעות של רוב שומרי התומ"צ ביחס לעלייה לארץ (רק שאז היו חילונים שיצילו אותנו). במקום להתעסק בעיקר מתעסקים במסביב. במקום שטבח ומלחמה ואומן יגרמו להרבה מסורתיים להתחזק, בית מקדש היה יכול לעשות את זה.

זה מה שקורה כשמונים 2025 להולדתו ימש במקום למנות לחורבן.

אך נעסוק נא בלימוד זכות על עם קודשו, ולא חלילה בקטרוג.

אה, וגם פעם עברתי ליד חנות בגדים באיזור חרדי והתנוסס שלט גדול: "מבצעי בין המיצרים" - עכשיו ברמת החשבון ההלכתי, אפשר להבין אותם. הם צריכים להתפרנס, אז גורמים שלקונים זה יהיה 'דבר האבד' וככה לא מפסידים שלושה שבועות. ובכל זאת...

בציבור הדת"ל אין דברים כאלה?

נו, שיהיה.

להבדיל מאיסור נגינה בשלושת השבועות, שהסיבה שלו ברורה לחלוטין - להמעיט בשמחה.

אין לנשים יהודיות מצווה ללכת מנוולות, מותר להתאפר ולהתייפות וללבוש בגדים חגיגיים, ומנגד גם אשה עם גוף מכוער לא יכולה ללכת חשוף.

פשוט אני היקר. אני מעריכה את דעותיך ונהנית לקרוא מה שאתה כותב.

במקרה הזה כאב לי לקרוא את המילים ''נבל'' ו ''טובל ושרץ בידו'' בהקשר לישראל בש שאני מכירה אישית מיום היוולדו.

לעצם העניין, קורים מצבים שאדם זקוק מסיבות שונות למוסיקה שמחה ומקפיצה גם ב3 השבועות. (לדוג'- אדם בדיכאון שזקוק למוסיקה, אישה כמוני שזקוקה למוזיקה כדי לקבל כוח לקום לנקות את המטבח ולהכין משהו לאכול למשפחה שלי, או הילדה האוטיסטית שלי שחייבת להזיז את עצמה מבחינה בריאותית וזה מתאפשר רק עם מוזיקה מאוד ספציפית. בטוחה שיש עוד מצבים)

בשביל זה- טוב שהדבר הזה קיים. אני מרגישה יותר זוכרת את החורבן ואת האבלות עם מוסיקה ווקלית. גם כשאני חייבת להדליק מוסיקה - בגלל ימי האבל מעדיפה ווקלית. וטוב שיש מבחר.

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.

"דע מה למעלך ממך" וגו'. לא משתלם להסתיר ולעוות דברים, בסופו של דבר, הכול יתגלה.

עושה מה שחתולים עושים.

ולהבין מה באמת קורה בפנים.

אני לא יודע לאיזה מובן אתה מתכוון.

הייתי אומר לך שהערך העליון שלי זה יראת ה', אבל זה לא ממש "ערך" במובן הרגיל, זה יותר איזשהו עיקרון מופשט.

הייתי אומר שקשה לענות על זה סלי איזה מבחן שבודק התנגשות מסויימת.

למשל, לעבוד מ8 עד 8 ולהרוויח הון תועפות

או לעבוד בעבודה ממוצעת פחות שעות ולהיות יותר עם המשפחה.

תביא דוגמאות שאפשר יהיה לבחון את הערכים.