שלחתי הודעה לחבר להגיד לו שהטיול מחוזל"ש, התפללתי

חזרתי למיטה כדי לנסות לשכוח מהכאב ראש, לא הצלחתי להרדם והגוף שלי נהיה רותח כזה, חזרתי לסלון דיברתי קצת עם חבר בטלפון, ומאז אני מבזבז את זמני פה בתקווה שעוד מעט יהיה לי כח ללמוד, אהה ולפני כמה דקות נזכרתי שיש שבת עוד כמה ימים, וזה אשכרה גרם לי להרגיש יותר טוב הידיעה שיש שבת  

קיצר אז ניראלי שעוד מעט אני אנסה ללמוד ואז אני אתייאש מהר ואוותר לעצמי כי כואב לי הראש, ואז אני אכריך את עצמי לאכול אפילו שאין לי תיאבון בכלל

כשהייתי קטן עד איזה גיל 14 הייתי צריך לקחת כדור כל יום, קיצר מאז אני ממש לא מחבב כדורים ולוקח רק כשאני באמת חייב כן אני יודע שאני טפש, אבל פסיכולוגית לקחת כדור עושה לי רע במקום תחושת הקלה...

ב"ה 

שמעתי שיש להם.

והבעיה היא שכל פעם שמר"ן רה"י שליט"א פוגש אותי הוא יושב עלי ממש כמה דקות ולוחץ עלי לחזור לישיבה... וזה פשוט לא נעים

אבל ממש בקטנה.

אתה יודע, הלכתי למקום נורמלי, לא כמוך...

לא בגלל זה הוא חופר לי. הוא רוצה שאני יהיה בישיבה רק עד פורים ואז מבחינתו אני משוחרר, הוא אומר לי, "אתה צריך להבין יש לך פה שליחות!!! כשילד בכיתה ז' רואה שמינסט כמוך עם תפילה כמו שלך ומסירות נפש כמו שלך, אתה יודע מה זה עושה לו?!?! כל דבר ודבר שעושים בישיבה אם אתה שם או לא, זה הבדל שמים וארץ!! זה ממש דיני נפשות של הילדים האלה, אתה לא יכול לעשות לי את זה ולהשאיר אותי לבד" וכו ככה במשך איזה 5 דקות... 

עכשיו ברור שהוא מגזים, וממש כיף לקבל ממנו כאלה מחמאות כאלה, אבל מה אני אמור להגיד לו? אני מחייך חיוך מפודח ומחכה שיגמר השמוס...

או שהוא כבר התייאש...

וגם יש לזה תוצאות היה תקופה שהייתי היחיד בישיבה עם גארטל, היום יש לדעתי איזה 10 בחורים עם גארטל, פעם רק אני ו@המקדש היינו היחידים מכל הישיבה שעלו להר, היום יש כבר איזה 15 שעולים להר, אפילו על תכלת עשיתי הפצות, ולגבעות ניסיתי להפיץ וקיבלתי שיחות נזיפה מהורים של ילדים ומאז יותר נזהרתי  

איך פתאום גארטל זה סממן דתי. (זה של חסידים. לליטאים אין שום עניין בזה).

עלייה להר בית אלהינו כנגד דברי הר"ר היא  חיזוק של הישיבה? זה ממש חד צדדי כל הסיפור הזה.

הקטע שברור שאתה אומר ככה בגלל שאצלם זה בא  מחוסר אכפתיות לנושאים הללו. אבל מעצבן שאת זה אתה  מביא כדוגמא. זה מאוד נתפס. אני רואה איך מסתכלים עליי לעומת אחד עם גארטל, ואני לא מבין. הוא לומד פחות ממני מתפלל פחות ממני ועדין מספיק שישים גארטל והוא דוגמא למופת?

טעות

ובמובן כולשהו הצלחתי, היית יכול לראות בהפסקות נערים מנסים ללמוד ביחד ליקוטי מוהר"ן, לגבי גארטל אני לא שיכנעתי אף אחד ולא דיברתי עם אף אחד על זה, פשוט לבשתי בעצמי, ועם הזמן באו עוד ושאלו איפה קונים וכו... 

לגבי עלייה להר הבית, אפילו שהראש ישיבה מתנגד לעלייה ממש, תכלס גם לשיטתו יש יתרונות בזה. ילדים בכיתה ח' שאם לא זה הם היו משחקים פוקימון במחשב, פתאום נכנסים עם אידאלים מטורפים להבאת הגאולה! בוערים לנושא ממש!!! אתה קולט ילדים צוציקים מצטטים לך ראשונים ומקורות בנושא הזה, כי זה חשוב להם, איפה עוד תראה ילדים קדושים כ"כ שבתשעה באב באמת בוכים את נשמתם?!

לעניות דעתי חסידות זאת הדרך הכי אמיתית לעבודת ה', אז בוודאי שאני רוצה להפיץ כמה שיותר את תורת החסידות כדי שכמה שיותר יהודים יעבדו את ה'!  אז בתור מדריך לדוגמא הייתי נוהג להתוועד הרבה עם החניכים, (ובכלל בישיבה היה לנו התוועדות שבועית בכיתה שהיתה פיראטית ומצומצמת 

@אב"ג גם הצטרף אלינו כמה פעמים. החזון שלי היה לעורר כמה שיותר יהודים מתוך ישיבה שלא נחשבת הכי חזקה בעולם מבחינה דתית, לעורר שם את הציבור כמה שיותר לעבודתו יתברך..

א- הגארטל הוא דוגמא שנתת בין אם כל העבוידה שלך בישיבה כונה לזה בין אם לא. זה די מראה באיזה אור אתה רואה אותו.

 

 

ב- הערצה שלך לחסידות דייקא נובעת בעיניי מחוסר הכרת העבוידה הכללית. ז"א בכללי אין הרבה הבדל בין החסידים לליטאים בתורה. רק הסר. שלליטאים יש סדר ולחסידים הכל מבולגן. קבלה אמונה מחשבה. לכן הדור כ"כ אוהב אותם.לוקח את מה שכיף (האמ, ניאו חסידות).

אני יכול לומר לך על עצמי שאני מרגיש מלא חיים ודבקות פעמים. ואני לא מגדיר את עצמי כעובד "לפי החסידות" (חסידות זו לא תורה זו אוירה. תורת החסידות זה חבד וזה מסובך עוד יותר שאין לי כח עכשיו)

 

היית פעם בהר המור בתשעה באב? בא נגיד-  שמי שרוצה קצת לזכות לקבל ממה זה אבילות על בית ישראל והר ה' כי נפלו בחרב- שילך לקריאת איכה בלילה. שישמע אברכים ורבנים מדברים על זה.

 

גם אני שמח בעבודת ה'.  מתמלא חיים ועוצמה. מתאבל על ירושלים. כוסף למקדש. ואני  לא מכת החסידים.

 

עוד ארחיב בזה.

נוער עובד ה' זה לאו דוקא נוער חסידי (אם לא  להיפך, נקודה למחשבה- איפה רואים התקדמות של חסידים בעבודת ה'?)

 

 

נ"ב- בברגעים אלןו אני כותב על חלקי בסניף היישוב. ממליץ לך לראות ולשים לב שאני לא מדבר בעיקר על התועדויות. ונכון שזו התקדמוחת אבל יש הבדל בין התקדמות לתכלית בלעדית.

 

"לעניות דעתי חסידות זאת הדרך הכי אמיתית לעבודת ה'" אני שמח שאתה קובע החלטה שרירותית כזו. החסידות החלה לני 300 שנה קצת פחות. עבודת ה' קיימת 5778 שנים.

א. יש מקום לחיצוניות, ובן אדם בוחר להחצין את עצמו לפי הערכים שהוא מזדהה איתם

ב. אני מכיר את העבודה הכללית, ולא תמיד הייתי חוסיד (בעברי היה לי אפילו תקופה קצרה של רמבמיסטיות) בחסידות יותר מבולגן, נו שווין תגדיר את זה ככה, בפונוביץ באופן רשמי לומדים רבע שעה ביום מוסר וכל שאר הזמן גמרא והלכה, בישיבות חסידיות נותנים יותר מקום גם לצד הרגשי (וכמובן שלא הוא מה שמנהל וכו...)  וכן זה בעיקר אווירה של האם אתה עובד את ה' או את השולחן ערוך, אחרי שאני לומד שעה חסידות התפילה שלי נראית שונה לגמרי מאשר אם ניגשתי ישר להתפלל בלי הכנה, וכנ"ל לגבי לימוד, כשהלימוד גמרא שלי בא אחרי לימוד חסידות אפילו קצר, זה מחייה אותו לגמרי! ולהגדיר את חב"ד כתורת החסידות? נכון ולא נכון, יש עוד הרבה אופנים חסידיים שאין אצל חבד, אבל עזוב לא קריטי.

ג. לא זכיתי להיות בהר המור בתשעה באב, אבל באופן כללי, באופן מאוד בולט הכאב על החורבן הרבה יותר גדול אצל ציבור העולים להר הבית. אתה יכול להתווכח אבל ככה אני רואה באופן מעשי על אנשים וחברים שעולים ולא עולים...

ד. אשרייך ב"ה 

ה. החסידות שמה לה לדגש את לית אתר פנוי מינה ה' יתברך נמצא בכל רגב ורגב מחיינו ומשתדלים באמת לחיות את ה' יתברך בכל דבר ודבר, ולרוב תפילה של חסידים היא הרבה יותר עוצמתית מתפילה של ליטאים, למה? כי נותנים מקום גדול לרגש (ולא שאני אומר שלילטווקים אין לב ברור שזה מוקצן)  

ו. התכלית הבילעדית שלי היה ליצור שבט של עובדי ה' שעיקר העיסוק שלהם ביום יום יהיה להביא את הגאולה, האם הצלחתי אולי חלקית. אבל לצערי לא היסתייע לי להיות הרבה בסניף בעבות כך שגרתי בגבעה באותה תקופה של ההדרכה... 

ז. וכן חד משמעית זכינו שבדורנו כבר התגלתה החסידות ויש לנו את הדרך המבוררת והאמיתית ביותר לעבודתו יתברך, זה לא שמי שלא חסיד לא עובד את ה'. אבל לולי החסידות אי אפשר להגיע לאותן הרמות...

אל בית ה' אני יכול ללכת לשם כל השנה <צ>
שה' יכניס להם שמחה אמן.

השבוע אחרי הטיול הקטלני של חדר 7 

@אגל טל הציע שנלך לשמח בבתי אבות..

אז הצעתי לו שנלך לשמח בהר המור  

|בדיחה בדיחה אל תהרוג אותי נחמיה|

אבל היה הברקה במקום

אני ספרתי  פי  7.

אני נהנה לצחוק עליהם  לא פחות

הדיבורים שלך מעלים לי פלאשבקים מהדיבורים של אבא שלי וזה משגע אותי!!!

מתפללת עליכם יומיום שמישו יבוא וינער אותכם...שיצעק לכם באוזן שתקומו מהתרדמת שלכם...

הרהמורניקים לך תבין...

 

 

 

#הכל הכל מתוך הערכה עצומה וברוח טובה. טויב??

אגרויסע הצטרפות

חסידות לפני התפילה כמה שעות..
תפילה..
לימוד..
אוכל..
ועוד מעט זז לעבודה..

התפללתי. אכלתי. לימודים. קצת חברות. קצת אסמסים. ועכשיו הפסקה. שוכבת על הדשא. נושמת.

קמתי מהצרחות של המדריכה (בוקר צחחחחח)

התארגנתי מילמלתי ברכות השחר בדרך לחדר אוכל

התפללתי

איחרתי לשיעור כי החלטתי שאני חייבת התבודדות

לימודיםלימודיםלימודים

מ ב ח ן

מכינה צ'ופרים ומדברת עם המדש"ית על הפעולה

ערב חדר

קצת חינה עם החברות

שחנש עם המחנכת

המדריכה

חברה

חמשושית

ולישוןןן

 

קמתי באיזה 7:30....

 

והתפללתי שחרית. (איזור ה8:15)

במירון!

אצל ר' שמעון!!!

וככה אצל ר' שמעון עד איזור ה11:15.

נסיון ללכת לביהכנ"ס של מירון. לחזור כי עוד שניה מגיע האוטובוס. לראות את האוטובוס עובר מול פניי ובכך להפסיד את הרכבת של השעה הזו והבאה רק בעוד שעה.

לחזור לביהכנ"ס, לגלות שהוא נעול. . לנגן שלש דקות בחוץ ולהחליט בכ"ז להגיע  מוקדם לתחנת הרכבת כי עדיף מוקדם  ממאוחר.

לנסוע ברכבת!!!!! (זה כמו קסם, רק שזה לא איסור)

ללמוד שמו"ת (כמעט) כל הדרך, צריך גם פשוט להינות מהדרך.

לכתוב קצת ברכבת (חלום שמתגשם)

הביתה, מנחה-מעריב, ארוחת ערבבבית. ו... טוב. סיפור לא נעים עם יציאות. להשאר ער עד מאוחר בלילה. תיקון לאה. להמרח עם כל מיני לימודים מעניינים בויקיפדיה וכו'... ללכת לישון מאוחר ולהתלבט אם לבוא לסיבו"ש....

 

 

מי נמצא הלילה !!!   בכיפ'ל חארת'? יהושע בן נון!!!, כלב בן יפונה!!! ואתה?

אבל זה חלק מתהליך ארוך. שאולי באמת כדאי שאכתוב לו סיכום.

קמתי,
התארגנתי,
ברכות השחר, ( לא הספקתי תפילה מלאה לצערי.. ואי חייב לזכור מינחהה )
אמא גררה אותי לרופא,
כולה צינון שטיפונת החמיר..
סופר,
בית מרקחת,
מקס סטוק,
בית,
כיפת ברזל,
וזהו בנתיים...

עכשיו אני אלך להתפלל מנחה

מי שמע   על מניין? על סו"ז ק"ש?

על ביטול תורה?

על 3 תפילות ביום?

על תפילין?

על שמיה"ב?

 

 

 

חיים קלים!

וזה גרוע.. ואני חולה אז זה עצלות מוכפלת..

למדתי
התפתלתי מכאבי בטן
חזרתי הביתה
מקלחת
שירים במיטה
לפה.

אשכרה.