סתם מסקרנות… יש פה עוד מישהי עם SPD/סימפיזיוליזיס?כמה טוב שנפגשנו
למי שב"ה לא מכירה זה מצב שעצמות האגן והמפשעה זזות מהמקום בהריון וזה גורם לכאבים, במיוחד בתנוחות ותנועות שדורשות הרמת רגל אחת (כמו טיפוס במדרגות או לרדת מהמיטה.)

ב"ה יש לי את הצורה הקלה יחסית של זה, יש נשים שלא עלינו ממש מגיעות לכיסא גלגלים… לי זה לא גרוע לבנתיים רק קצת מעצבן (בתקווה שלא יחמיר כמובן, יש לי עוד חודשיים לתאריך.) הרופא שאבחן אמר שאני יכולה לקחת אופטלגין לפי הצורך וב"ה לבנתיים עוד לא לקחתי משככי כאבים.


סתם עניין אותי לדעת מי עוד מכירה את זה ומה אתן יכולות לספר… מתי התחיל, כמה חמור היה, מה עזר (אם היה משהו שעזר), האם זה השפיע על הלידה, וכמה זמן לקח לזה לעבור אחרי הלידה? אשמח לשמוע ממנוסות.


לי זה התחיל בערך בשבוע 24 ומה שעוזר זה בעיקר לשכב כשאפשר וללכת לאט כמו סבתא... יש גם תרגיל מוזר אבל יעיל שמפעילים לחץ עם הירכיים על חפץ בין הברכיים, מצאתי אותו ביוטוב. גם להיות על ארבע/שש כדי שראש של התינוק לא ילחץ עוד יותר על האזור הכואב.
ממליצה על אוסטתאופתיתאימל'ה
ואו מלא זמן לא היתי בפורום הזה
אין מצווה לסבול
אוסטאופת יכול להזיז את העצמון למקום חזרה
מניסיון אישי של אישיאס+סמפיוליזיס.
(בחול זה רפואה קונבנציונלית(
יש לי מישהי מהממת שהיא פזיותרפיסטית ואוסתאופתית
אם תרצי
מה זה אוסטאופת?אנונימית*
עונהאימל'ה
אוסתאופת עובד על העצמות והאיברים הפנימיים על ידי נקודות לחיצה
תנסי לגגל.
אוקיי תודה רבה!אנונימית*
ברור שאין מצוה לסבול ;) אשמח אם תרחיבי על הניסיון האישיכמה טוב שנפגשנו
מתי התחיל, מתי נגמר, איך התבטא, אם החמיר ועד כמה, איך השפיע על ההריונות והלידות ועוד כל דבר רלוונטי...


בקשר למטפלת אם יש לך שם באיזור חיפה (ועדיף עם אתר או מספר טלפון עדכני) אוכל לברר. לבנתיים זה לא כל כך מפריע לחיים שיש לי מוטיבציה להסחב למשהו רחוק. מתמקדת בדברים שאפשר לעשות לבד בבית.
נסיוני האישיאימל'ה
אני מכירה בגן יאשיה את רונית בן אליהו רונית בן אליהו פיזיותרפיה במעגל החיים - תנועה - התפתחות - שיקום
היא למדה גם את ה אוסטאופתיה מהיכרות איתה

הניסיון האישי שלי.
בשבוע 17 התחילו לי כאבים חזקים בלילות שמקרינים מכוז שמאל לכיון הירך מלימודי הדולות שלי והיוגה נשית ידעתי שזה אישיאס
בנוסף היו לי כאבים באגן .
הלכתי לאוסתאופתית - האוסתאופת מזיז עצמות על ידי נקודות לחיצה
היא אמרה שיש רווח באצמות האגן שאחת למעלה בסנטימטר מהשניה ולמדה אותי איך בודקים.
היא טיפלה בי ולאחר מכן נצנה לי להרגיש וזה התאזן
מאז שלחתי אליה הרבה נשים ןכולן חזרו מרוצות.

איך לבדוק? שיכבי על הגב תניחי את 2 האצבעות (אצבע ליד האגודל) על החלק העליון של עצם השת ותגלישי למטה אם יש מדרגה זה אומר שיש תזוזה גדולה בעצם האגן.
היה לי הריון קודם וגם ההריון הזהddba
בהריון הקודם הגעתי למצב של חצי משותקת לא הצלחתי ללכת בכוחות עצמי. ב"ה שבועיים לפני החידה נחתי ממש ועשיתי תרגילים להוריד את הלחץ של התינוק על האגן והצלחתי ללדת רגיל ב"ה
( יש תרגיל שהציל אותי בו את עומדת על שש ומעלה אגן למעלה ונשענת על המרפקים ונשארת במצב הזה דקה משחררת וחוזרת שוב. זה מוריד את הלחץ מהאגן)


בהריון הנוכחי ( ילדתי לפני שבועיים ) התחלתי להרגיש את התזוזה דל העצמות יחסית באמצע ההריון שזה מוקדם יותר מההריון לפני כן שרק לפני הסוף הם התחילו. והקפדתי לישון עם כרית בין שני הרגליים ככה שמרתי על רגליים מקבילות, מיעטתי בטיטוא או שטיפץ הבית שזה מצב בו תנועת רגליים נפתחות ונסגרות לצדדים וזה לא מועיל לכאבים באגן בנוסף יצאתי לחופשת מחלה ארוכה לפני שהייתי זכאית לצאת לחופשת לידה מוקדמת ככה שהורדתי את העומס מהגוף, היו לי יותר שעות שינה ופחות שעות עמידה/ ישיבה בהם של לחץ על האגן. ב"ה זה עזר מאוד ולא הגעתי למצב של כאבים מטורפים כמו בהריון לפני כן.
ובטח שלא למצב בו אני לא מסוגלת ללכת.

עכשיו אחרי הלידה לוקח לאגן זמן לחזור לעצמו א ז יש קצת כאבים והרגשה של עצמות לא במקום אז אני מקפידה לישון עם כרית בין הרגלים ולשמור על מצב בו הרגלים מקבילות אחת לשנייה.
מרגישה שכל יום שעובר יש שיפור.

צריך ממש להקפיד להוריד עומס כדי לעבור את התק הזו במצב סביר.
תודה רבה רבה על התשובה המפורטת!כמה טוב שנפגשנו
רק שאני עדיין לא ממש מבינה את העניין עם ללדת רגיל… מי יכל לשפוט אם זה אפשרי או לא? עשית איזשהי בדיקה או צילום? הרופא שלי לא אמר שום דבר על זה.
פשוט הייתי משותקת חצי גוף לכן לא הייתי מצליחה ללדת במצב כזהddba
לי היהחוצניקית
בהריון האחרון היה לי בשבוע 36 ונעלם אחרי שבועיים ב"ה! השתמשתי בחגורה מיוחדת שכאילו מחזיקה את הבטן וזה הקל מאד! היו לי כאבים חזקים מאד כשרציתי לשנות תנוחה... לקום, לשבת,...
מענין. איפה השגת את החגורה וכמה היא עלתה?כמה טוב שנפגשנו
השאלתי מחברה...חוצניקית
אבל ראיתי שאפשר לקנות באינטרנט בסביבות 60/90 ש"ח... אבל לא רציתי לקנות כי אולי לא אתרגל אליה...
את יכולה אולי לשלוח לינק דוגמה למה שראית? שאדע איזו הנכונהכמה טוב שנפגשנו
פירוטחוצניקית
היא ממש כמו חגורה רגילה אלסטית שאת צריכה לשכב כדי לשים... את שמה מתחת לבטן ומהדקת טוב לגוף וסוגרת עם ריץ מאחורה! (לא יודעת איך אומרים)
היא ממש הצילה אותי! השתמשתי מתחת לבגדים ואת מרגישה כאילו מישהו עוזר לך לסחוב את הבטן! וגם הקלה הרבה על הכאבים! ממליצה להשאיל ממישהי ולנסות!
בהצלחה
אני לא מכיר מישהי שיש להכמה טוב שנפגשנו
אם תוכלי אולי לצרף תמונה או לינק זה יעזור תודה רבה
אנסה לחפש....חוצניקית
סליחה על הבורות... אבל איך מצרפים תמונה?חוצניקית
אם זה מהאינטרנט אפשר פשוט להעתיק את הכתובת url בחלון למעלהכמה טוב שנפגשנו
יש חגורת בטן ויש חגורת אגןתפילה_לעני
חגורת בטן לפי מה שהבנתי זה לא ככ עוזר לסימפ'.
חגורת אגן עולה כמה מאות שקלים ולא עוזרת לכולן.

לי היו בשני ההריונות הקודמים ובהריון הנוכחי התחיל עכשיו בקטנה (שבוע 13). מתחילה גם כמוך לחפש פתרונות.
אז איפה משיגים את הסוג שכן עוזר? יש לך שם של חברה או לינק?כמה טוב שנפגשנו
הבנתי שבאופן פרטי. מניחה שיש מידע באינטרנטתפילה_לעני
עוד לא הספקתי לראות איך משיגים
היה לי, עבר מהר מאוד אחרי הלידה...זהב עם נמשים
היו לי כאבים איומים בעיקר כשהתהפכתי מצד לצד או עברתי משכיבה לישיבה וההיפך.
זה היה מאודדדד קשה.
ב"ה עבר 100%!!!
לגבי ההשפעה על הלידהאפונה
נדמה לי ש@תחיה דולה כתבה פה פעם שדווקא על הלידה זה מקל, כי המפרקים באגן הרבה יותר גמישים.
בלתק אני סימפי כרוניאל הר המוריה
ממליצה ממש על אוסטאופטיה, או שיטת דורן.
הציל לי את החיים, כפשוטו.

עוד כמה נקודות חשובות:
לשמור על איזון באגן כמה שאפשר, בישיבה, שכיבה ועמידה.
לשבת בהישענות אחורה שהמשקל יהיה על הגב ולא על האגן
לא לשבת רגל על רגל- פוגע באיזון
לישון ולשכב עם כרית בין הרגליים

לשמור על המקום חם, הקור כואבבבב
פיזיוטרפית רצפת אגן
אם אפשר לעשות הליכות בקצב שלך, עצם התנועה מזרימה דם

בטח שכחתי כמה, אבל זה בגדול.
אה ועוד משהואל הר המוריה
לנסות לא לפסק יותר מידי, גם בלידה
יש תנוחה של עמידה על הבירכיים והשענות על המשענת של המיטה כשהיא מורמת, זה הכי פחות מפסק, אם את מצליחה
נראה לך שמילדת ממוצעת תדע באיזה תנוחה מדובר?כמה טוב שנפגשנו
כי אני לא מצליחה לצייר אותה בראש… אפשר לנסות ללדת על ארבע? נראה לי פשוט יותר לבקש וזאת תנוחה נוחה לי יחסית
גם 6 יכול להתאיםאל הר המוריה
אני לא יודעת, מאוד תלוי בבית חולים, מאמינה שבעין כרם ולניאדו ידעו, אבל לא בכל מקום.

אנסה להסביר שוב:
מרימים את המשענת של המיטה לישיבה, את עם הפנים למשענת עומדת על הברכיים= כמו עמידת 6 ואז נשענת על המשענת של המיטה עם הפלג גוף עליון איך שנוח לך, עם הידיים, עם הראש מה שמתאים.

בכל מקרה תבקשי שלא יפסקו הרבה את הרגליים.
לצערי שמעתי את זה רק אחרי הלידה, אז אין לי נסיון בפועל, אבל לנסות תמיד מומלץ.
מוכר+mp8
מהריון להריון נהיה גרוע יותר.
אחרי הלידה האחרונה זה גם לא עבר...
מצד שני..לי היה ב"ה רק בהריון השני מתוך שלושהכרובי=)
אוי מה זאת אומרת לא עבר? נשמע נוראיכמה טוב שנפגשנו
כמה זמן את אחרי הלידה? אין שום שיפור? נשמע ממש קשה
וניסית אוסתאופתיה?אימל'ה
יכולה לתת לך שמות של בנות מהפורות שהלכו אליה.
רק כמה חודשים אחרי+mp8
באמת היתה הקלה משמעותית.
מי מאבחן?אפוש
סובלת מאוד מכאבים באגן..
הריון שני (בראשון לא היו כאבי גב/ אגן כלל).
אני ממש סובלת כבר מאמצע ההריון!
אצלי הרופא נשים אבחן לפי התיאור של מיקום וסוג הכאבכמה טוב שנפגשנואחרונה
אולי יהיה לכן פיתרון בשבילי כי אני מיואשתסיפור_של_הלב

ב"ה 3 חודשים אחרי לידה

הנקה מלאה

טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.

אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).

אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.

היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?

אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?

בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...

כדאי לבדוק אם אין שאריות שילייההשם שלי

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

כן נבדקתי הרופא לא אמר כלום..סיפור_של_הלב
איזה לידה זה?חנוקה

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

לידה שלישית, פעם ראשונה ככה..סיפור_של_הלב
וכשהייתי אצל הרופא 6 שבועות אחרי לידה אמר שדןוקא הרירית עבה יחסית לנשים מניקות
ממש כדאי ללכת לרופאת נשיםיראת גאולה

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

אני אלך אם זה יתחזקסיפור_של_הלב
בינתים כשזה כתמים ואני עדין מותרת אני לא רוצה ללכת לרופאה כי זה בטח יגרום לי להיות אסורה הבדיקה..
לא מחייב שיאסור.לפניו ברננה!
תבקשי הדרכה הלכתית כדי לדעת איך להיבדק באופן שלא יאסור.
אגב בלילות הבייבי פותח לי מרווחים בהנקה יחסית גדולסיפור_של_הלב
הוא יכול לישון 5-6 שעות רצוף, ייתכן וזה גורם לדימומים ההנקה הלא רציפה?
זה קורה לפעמים בהנקה, אבל קודם כל צריך לבדוק שאיןאמהלה

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

הגיוני שהרופא לא ראה כלום בבדיקה של אחרי לידהסיפור_של_הלב
ובכל זאת יש?
כן. לפעמים רואים רק לאחר זמן.אמהלהאחרונה
יכול להיות מפצע בצוואר הרחםתוהה לעצמי
ממליצה להתייעץ עם בודקת טהרה מומחית
מצטרפת לנמלצה ללכת לבודקת טהרהממתקית

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

הייתי אצל בודקת כשהיו עףכתמים ביום הטבילהסיפור_של_הלב
לצערי זה מהרחם
מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

מגש ספינגיםמצפה להריון.אחרונה
טעים ומחמם את הלב
ילדה שאוכלת שרוולים בגיל 3.5חנוקה

הבת שלי לאחרונה התחילה לאכול את השרוולים של הבגדים )אולי לכבוד השרוול הארוך(.

אני באמת חושבת שזה רגיש כי היא עוברת תקופה קצת מורכבת אבל אנחנו מטפלים בזה.

הענים הוא שזה גם קצת מגעיל אותי...

וגם באמת עכשיו חורף וקר! וזה לא מוצא חן בעיני.

י ש לכן רעיון למשהו?

שאלתי אותה מה יעזור לה לא לעשות את הז כי היא הורסת את הגדים החדשים והיפים שלה ואכפת לה מאד מזה...והיא אמרה שהיא רוצה מוצץ במקום...

אשמח לכל חוות דעת.

לא מבינה בזהממצולות

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

מוסיפהחנוקה
היה לה מוצץ עד גיל שנתיים וחצי, נגמלה ממנו ביצמה כשנאבד
זה עניין תחושתימתואמת

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

נורא מעניין מה שאת אומרתחנוקה

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

התופעות יכולות להגיע ביום בהיר אחדמתואמת

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

רק גבי כפית חד"פ- לקחת את הסוג הגמיש שלא נשבר בפהיעל מהדרום
נכון.מתואמתאחרונה
יש נשכנים לילדיםיעל מהדרום
לק"י


יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

נכון! חפשי באתר די-סטוררוני 1234
ושמעתי שגם מומלץ לתת לאכול מלפפון חמוץ כדי "להעסיק" את הפה
נשמע טובחנוקה

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...

שאלה על בחילות בהיריוןהגברת מהירח
מעניין אותי לדעת: יש נשים שיש להן בהיריון בחילות בוקר, ואז זה עובר להן ומרגישות טוב במשך היום? כי לי הבחילות הן בערך 24/7.... עד כמה אני חריגה בנוף?
אצלי היה כל כל הזמןהבוקר יעלה
אשמח לעזרת האלופות בקניית מתנה לחמותיאנונימית בהו"ל
אנונימי כ לא רוצה שיזהו במקרה..


אז חמי וחמותי גרים רחוק מאיתנו ואנחנו לא נפגשים הרבה, משי פעם מגיעים לשבתות ויוצאים עם צידניות מלאות כל טוב, ממש השקעה גדולה של זמן, כסף וטירחה.  אנחנו לא משפחה קטנה בכלל והם נותנים המון ואני מרגישה שאין לנו הזדמנות להחזיר להם. חמי לא ממש בקו הבריאות אז יוצא שהרוב המוחלט נופל על חמותי.


לא נעים לי להגיד שאולי בשנה הראשונה קניתי לה מתנה ומאז לא הבאתי כלום, המעט שקניתי לא ממש קלע לטעמה, חוץ מראנר שאפשר להניח עליו סירים חמים.


אז מחפשת מתנה גדולה ללא הגבלת תקציב, לא משהן אישי כי לא אקלע, לא ניידים אז מלון או ספא גם ירד מהפרק, לא מזכרת מהנכדים כי זה היא כן מקבלת מדי פעם.


מה עוד יכול להיות? 

מכשיר חשמלי כלשהו?לפניו ברננה!

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

אולי אלבום דיגיטלי עם תמונות של הנכדים מעוצב יפהנפש חיה.אחרונה
נראה לי שתמיד נהנים לראות את התמונות האלו
מה עושים בטיפול רגשי?אנונימית בהו"ל

איך זה יכול לעזור לי?

בנושא דיכאון/ דכדוך שלא עובר כמה חודשים אחרי לידה.

ואיך אני אמורה למצוא מטפלת כזאת? מאיפה משלמים?

 

אוף.

אלופה שאת מחפשת טיפול, זה הצעד הראשוןהתייעצות הריון
לצאת מהדיכאון! לשאלתך, כדאי להתחיל אצל רופאת משפחה, שיכולה להפנות אותך לעובדת הסוציאלית של הקופה, ואז זו עלות נמוכה מאוד לטיפול, אם בכלל..
משתפת מנסיוני האישיחנוקה

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.


ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ממש כל מילה! ומוסיפהכורסא ירוקהאחרונה

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.


וויטמינים סופר סופר חשוב.

ילדה יחסית גדולה מוצצת אצבע ורוצה להפסיקממתקית

מאוד מפריע לה שהיא מוצצת (בת 9 וחצי) אבל לא מצליחה להיגמל.
היא כל הזמן אומרת לי בכעס "אמא למה לא קשרת לי את הידיים כשנולדת.." מצחיקה (יש לי גיסה שקשרה לבת שלה את היד בגיל ינקות והיא באמת הפסיקה למצוץ, אני לא העזתי לעשות את זה לבת שלי, אבל עכשיו היא ממש סובלת מזה)

אבל יש לכן טיפים איך לעזור לה להפסיק? ניסינו מרה, לא עזר.
יש לה כבר פצע באגודל מהמציצה וכואב לה.
אציין שהיא לא מוצצת בחוץ, בבית היד שלה דבוקה לפה.

זה עובר לבד בסוף? 

לפעמים עובר לפעמים לאאיכה
אני הפסקתי לבד בגיל 15


אחותי עדיין מוצצת, היא בת 25 🤭

אני מכירה שיש אפשרות לשים בפה איזה התקןכתבתנו

שימנע את היכולת להכניס את האצבע ולמצוץ.

לא יודעת מי מתקין (רופא שיניים? אורתודנט?) אבל כנראה גוגל / AI ידעו להגיד.


חוץ מזה, סתם רעיון, שאולי  יעזור אם היא בעצמה כבר מתלוננת ורוצה להפסיק, שתסתובב עכשיו לתקופה (לא יודעת כמה נחשב שצריך כדי להפסיק את האוטומט של הגוף) עם כפפות. מעריכה שזה לא נוח ונעים למצוץ איתן, וזה יזכיר לה לא להוריד כשהיא בלי לשים לב תקרב את האצבע לפה.

בהצלחה

כפפה?כורסא ירוקהאחרונה

אבל אני חושבת שבכל מקרה הרצון זה הצעד הראשון.

אם כל פעם שהיא מתחילה היא תקלוט ותפסיק לאט לאט זה יהפוך מפעולה שקורית בהיסח דעת לפעולה מודעת ואז היא תוכל לפני זה לחשוב אם היא באמת רוצה, לעצור שניה ולותר

תינוק בן יום שלא מפסיק לינוק, מה עושים?אנונימית בהו"ל

הוא יונק יעיל, ממלא טיטולים יותר ממה שצריך ביממה השניה לחיים, אפילו עלה במשקל מאז הלידה במקום לרדת!

אבל הוא באמת כל היום על השד, וכשלא אז הוא בוכה... ואני עוד לא השלמתי שעות שינה מהלילה של הלידה, והשד שלי רגיש בטירוף (ברוך ה' לא פצוע אבל בקצב הזה זה יגיע גם)

לא רוצה לתת לו תמ"ל (גם אין צורך), מוצץ אומרים רק אחרי שההנקה מבוססת, החלטתי שזה נקרא כבר הנקה מבוססת מספיק אבל הוא פשוט לא מעוניין.


מילא עכשיו בבית חולים, אבל מה אני אעשה מחר כשרני חוזרת לשאר הילדים, הוא ילמד לפתוח פערים בין הנקות מתישהו בקרוב?


(וגם ההנקות כואבות נורא מהתכווצויות של הרחם אז מוסיף לסיוט)

כתבת כבר מזמן... אולי עברמתיכון ועד מעון

אבל זה ממש תקין שתינוק רוצה כמה שיותר ידיים והנקה בימים הראשונים (וגם אח"כ)

אולי יעניין אותך