איך זה יכול להיות ש"הכל ידוע והרשות נתונה"?
אז אני מקווה שאני יצליח לכתוב בצורה מובנת יחסית...
נתחיל בהבנה שהקבה הוא מעבר לזמן, הוא ישות על זמנית שיודעת הכל, בלא הפרדה בין עבר הווה ועתיד, וכך במובן מסוים הוא יודע את כל מה שהאדם עושה עוד לפני שהאדם עושה, אבל זה לא סותר את זה שהאדם בוחר בעצמו, איך? דוגמא קטנה: אדם עומד בפני צומת טי, נניח שיש לו 100% בחירה חופשית, והוא פונה ימינה, עכשיו אם נסריט את התהליך מי שיראה בעתיד את הסרט ידע בדיוק מה הוא עומד לעשות, ידע שהאדם פנה ימינה, ופה נכנס ה"על זמניות" של הקבה, מכיוון שהקבה לא שוכן בזמן מסויים, הוא על זמני, למעשה הוא ראה את הבחירה עוד לפני שהתרחשה, למעשה אצלנו אנחנו נראה את תוצאות הבחירה בעתיד, אך אצל הקבה מכיוון שהעתיד והעבר אותו דבר, הוא כבר ידע את זה, בחזרה לדוגמא, זה לא משנה מה האדם יחליט לעשות, הקבה ידע את זה אבל זה לא אומר שלא הייתה כאן בחירה חופשית, כמו שהאדם שמסתכל על ההסרטה לאחר שהאדם פנה ימינה לא השפיע על החלטת האדם, כך גם זה שהקבה "ראה את ההסרטה" עוד לפני שהאדם בחר לא משפיע על ההחלטה.
בקיצור התשובה לשאלה היא לצאת מהנקודת מבט שלנו על "עבר הווה ועתיד", ולהסתכל על מציאות שבה עתיד הוא גם עבר,
מקווה שהצלחתי להסביר בערך... להסברים טובים יותר אפשר לפתוח באינטרנט או להסתכל איפשהו בסוף הקדמות הרמבם למשנה, יש שם כמה עמודים על הנושא