לא עדיף מראש לברוא מציאות שלא יהיה בה צורך במושג "עזרה"?

פשוט תתעסקי בדברים שנותנים לך סיפוק. הכי טוב.

על מטרת העולם אבל אני חושב שמה שאני עושה זה דברים לא רעים בכלל. ואפילו מעולים.

את זה.

אני כבר פה... לא חבל להרוס ולהפסיק?

מי אחראי להם? לאיפה הם מובילים אותנו?

יהיה בסדר

אותנו את רוצה לשמוע את דעתנו.. ומה הנסיון שלנו אומר.
לילה טוב!! בהצלחה עם המחשבות האלה

זה לא המצב כרגע....

לכן ברא ה' את עולמו להטיב עם ברואיו

מטרת החיים היא למצוא את מטרת החיים.

(עם כמה שזה נשמע מטופש

זה נכון)

בודאי

זה המטרה שלנו . למצוא למה אנחנו פה

ועל הדרך להנות . להקים משפחה . לעבוד את ה

לכל אחד יש מטרה אחרת . את צריכה למצוא מה גורם לך להשאר פה ולהמשיך לחיות ולהרגיש סיפוק

את לא חייבת לענות אם את לא רוצה .

 

את צריכה למצוא דבר שיתן לך סיפוק

 

אני לא יודעת לענות לך את התשובות . 

(השעה הזאת . כלום לא מסודר לי במח . מצטערת)

אני לא יכולה לזרוק דברים לאויר ולא להסביר .

 

 

בפעם אחרת בעזרתו

"לעשות לו יתברך דירה בתחתוניםײ. " יהודי יורד לעולם שבעים שמונים שנה כדי לעשות ליהודי טובה אחת בגשמיות ובפרט ברוחניות" (חסידות שם, שם)

אולי מישהו אחר יסכים להביא מקורות

דבר מלאכותי, ידוע מהי מטרתו כיוון שנוצר מפני שהיה נצרך לאותה מטרה... (כיסא, לדוגמא, הוא דבר מלאכותי שנוצר מפני שאדם ביקש מנוחה ומשען לגופו... מטרת הכיסא - לישב עליו...)
כן הדברים הטבעיים, לכל דבר מהם יש מטרה, גזע עץ נועד כדי להיות חומר גלם לרהיטים או כלים אחרים... כבשה נועדה לאוכל וכן הלאה...
יש מן הדברים הטבעיים דברים שאין אנו יודעים כעת למה נוצרו, אלא יש להוסיף בהם חקירה כדי לגלות מהי מטרתם (לדוג', יש מן הצמחים שלא ידעו אף פעם למה היו קיימים והיום הם משמשים לרפואה...)
למעשה, אם נתבונן, כל דבר בעולם נוצר בשביל האדם...

כעת, בעבור מה נוצר האדם? אין לומר שהוא נוצר כדי לאכול או לישן, שהרי גם שאר בעלי החיים מקיימים אלה וזו אינה מטרתם... נצטרך לבדוק מה מפריד את האדם משאר הטבע והופך אותו להיות אדם...
ידוע וברור לכל שההבדל המדובר הוא היכולת השכלית שלאדם, התבונה והפוטנציאל להוסיף ברמת שכלו...
ככל שאדם חכם יותר ומשכיל יותר - כך דרגתו גבוהה יותר...
שכל זה צלם האלוהים הניתן באדם בזמן ברייתו (זה, כאמור, מה שמבדילו מן שאר הבריאה)
יענו, אדם נמצא בין דרגת בהמה לדרגה אלוהית מסויימת... ככל שאדם "טיפש" כך הוא בהמי יותר וככל שהוא משכיל יותר הוא אלוהי יותר...
מטרת האדם להיות האדם השלם והוא האדם שהשכיל מן החכמות והוציא מן הכח אל הפועל את יכולותיו האלוהיות כדי להיות דבק יותר באלוהיו...

אותם .
וזה כמו לשחרר משהו שהיה כלוא הרבה זמן, ונכון בהתחלה מסתנורים מהעומקים
שמגלים ומהיכולות שיש לנו- כי זה היה דיי ניסתר ממנו. אבל לאט לאט מתחילים להגשים את עצמנו ולהוציא את הכוחות הרוחנים שבנו - ורק שזה קורא אנחנו מבינים כמה דיכאנו את הכוחות הניפלאים האלו וכמה אנחנו היינו צריכים לשחרר ולגלות את זה - בשבילנו....

וברור שה' צריך אותך!!
את כמו בת יחידה בשבילו!

את קיימת בעולם בעצם הווייתך... כמו שכל נברא קיים בעצם הוויתו כדי להיות שלם בבריאה, כך גם האדם, עליו להיות שלם בבריאה...

למה רבש"ע צריך עולם?
ובכן, אחת התשובות היותר מקובלות שהאל מתכונותיו להטיב (קשה לומר 'מתכונותיו כיוון שזה בעצם הגבלה שלאל, אך זה נושא נפרד... לצורך העניין אותה תכונה שללהטיב שייכת לתחום התכונות ביניהם שהאל הוא רחום וכדו'...)
מדרכי האל להטיב היא ליצור עולם שמלא בטוב ואנו בתור נבראים בתוך העולם חלק מן הטוב...
יש לשים לב ולחלק בין 'חלק מן הטוב' לבין 'מקבלים טוב נוסף לאחר שכבר נבראנו'...
לאחר שכבר נבראנו מתוקף היותינו חלק מן הטוב אנחנו ממשיכים לקבל עוד טוב לאחר שכבר נבראנו ובעצם כך אפשר לראות חלק מרמת הטוב הכוללת שלבורא... (שוב, יש כאן עניין שלהגבלה בעצם זה שאנחנו מייחסים 'רמת טוב' שזה דבר מוגבל לאל שהוא אינו מוגבל אבל כאמור זה נושא אחר...)

לא נבראת כדי לעשות טוב, אלא חלק מן הטוב הוא ליצור עולם מלא בטוב...

ובעצם זה שאת אומרת 'שאי אפשר להרוס אותו' את בעצם מגבילה את האל, שהרי הוא כל יכול...
אם רצונו, הוא יכול להרוס אותו... (רצון אלוהי... אנחנו נוגעים כאן בנקודות ובמושגים שצריך הרבה הקדמות כדי ליישב אותם אבל לצורך העניין נשתמש בהם...)

כאן את נכנסת לשאלה האם רע זה דבר בפני עצמו או שזה חסרון טוב...

היכן כתוב "בורא רע"?

או דבר נגדי לו...
(יענו, האם מקור כל רע הוא טוב...)

אבל מה המקור לזה ומה ההוכחה לזה?

עכשיו צריך גם הוכחה...
בשביל הוכחה צריך ללמוד את זה...

רצון להטיב מול רצון להרוס את העולם...
לפי מה שאמרנו, האל לא רוצה להרוס את העולם כיוון שהוא רוצה להטיב, זה לא שולל את זה שהוא לא יכול להרוס...
והעניין שללהרוס שהוא נתן לנו יכולת להרוס...

האם אדם שהוא לא מושלם הוא קלקול בבריאה? אני חושב שלא, הוא לא שלם בבריאה אבל הוא לא קלקול...

הדבר שהכי נראה לי לומר הוא מה שאמרנו לעיל שהקלקול שהגדרת אותו כרגע כרע הוא חלק מהבריאה ובעצם היותו חלק מהבריאה הוא תוצרת טוב...
יענו ש'קלקול' אמיתי שלבריאה מחוייב להיות חיצוני לבריאה יענו רק מאת האל...
ואז זה מסתדר מושלם...

אין בו כדי לפגום במהות העולם אלא רק בתוכנו... כך שהוא עדיין חלק מהבריאה...
קלקול חיצוני שהמהות בבריאה משתנית (כגון נניח שהעולם הפסיק מלהתקיים)...
קלקול חיצוני כזה אינו יכול להיות ע"י אדם כיוון שהוא תוך ברייתי... קלקול כזה יכול להיות רק חיצונית לעולם ויכול להיות רק על ידי האל...

חילקנו בין שני סוגי קלקול...
אחד קלקול טבעי (כגון המסת הקרחונים) שהוא חלק מן הבריאה ועליו שייך לומר מה שכתבת כרגע...
והקלקול השני שהוא קלקול אלוהי על היות העולם... (כגון הפסקת קיומו)

בסופו שלדבר זה גם משמש לעזר בעבודת הבורא...
חלק מהותי באדם כמו שכנפיים זה מהותי לפרפר...

לפעמים מתוך רע אדם מגיע למקומות הרבה יותר טובים...

את נמצאת פה כחלק מן הטוב... וכדי להיות שלימה בבריאה עלייך להשכיל מן החכמות ולהוציא מן הכח אל הפועל את יכולותיך האלוהיות כדי להיות דבקה יותר באלוהיך...

את כתבת, קודם להיות דבק ומתוך כך ולהוציא מן הכוח אל הפועל ואילו אני כתבתי שהדיבוק הוא השלימות והיא ע"י התרחבות השכל...

תגידי לי אם אנחנו על אותו תדר.

 

אומרים שה' ברא עולם בשביל להיטיב. למה בכלל לברוא מציאות של להיטיב?

להיטיב עם מי? עם מה ולמה?

לברוא עולם כדי להיטיב איתו? זה אבסורדי.

בשביל מה שתהיה בכלל המציאות של העולם הזה??

על זיו ה'

(מסילת ישרים)

חוץ מזה, זאת מטרה בשבילנו, בתור בני אדם שכבר חיים וקיימים בעולם הזה.

השאלה שלי היא- בשביל מה הוא ברא אותו? 

 

לכן ברא ה' את עולמו להטיב עם ברואיו

אתה כאילו אומר, שהמשהו האין סופי והענק והעצום הזה, שבני אדם קוראים לו אלוקים, הוא טוב.

והוא רצה להעביר את הטוב הזה הלאה. אז הוא ברא עולם.

של אנשים שהם חלקיקי חלקיקים של גרגרי אבק לעומתו, ואליהם הוא מעביר את הטוב.

 

וכל העולם הזה, רץ משנה לשנה, ולא מתקדם לשום מקום? בלי שום תכלית?

 

 

 

ובכלל, אני לא מצליחה לראות את הטוב הזה.

כולם מסתובבים כאן חצי מתים. עיוורים. מתוסלים.

כל אחד פה יותר מסובך מהשני. 

והכל מלא באכזריות וצער וסבל.

איפה הטוב הזה???

אין לי תשובה מספיק ברורה כדי להסביר לאחרים.. אני תמיד מפחד מלהכנס לדיונים על זה..

שנוכל לעשות את זה ברור ומובן בלי לצאת מבולבלים ומתוסבכים

לכן לא עניתי

לא מספיק מסודרת נראה לי.. כאילו היא מרגישה מסודרת אבל מה שמסודר לי אני מסביר לאנשים בכיף אז זה אומר משהו..

וזה מייאש.

אבל מי יכול לתת תשובה אמיתית לשאלה הזאתי?

כולם בסך הכל בני אדם.

ודווקא הוא זה שגרם לי להבין שזאת שאלה בלי תשובה...

זה כאילו לנסות להבין את ה"ראש" של הקבה...

מצחיק ובלתי אפשרי.

אשכרה.