ולהמשיך במסע הזה,
במרוץ המטורף הזה שנקרא חיים...
חשוב ללכת קדימה, לא להסתכל לאחור, עם כל הקשיים שלנו
לא ליפול, רק אולי אם אתעייף אשען, אשען עליך אבא,
כי אין לנו על מי להישען....
אני רק צריכה משב רוח קריר, שילטף את הפנים שלי ,
אני צריכה שמש שתחמם את הלב שלי,
ואת הלב שלהן...
אני צריכה צליל שיחזיר אותי קרוב לשביל.... אל הלב...
אני צריכה דשא ענק ולרוץ בו, להתגלגל בו, כמו ילדה קטנה...
אולי צוק גבוה, מדבר, אי בודד, לצעוק, להוציא הכל,
ואז לחזור, לחזור לבית, לחזור לכולם, לחזור אלי, לחזור אלייך אבא, לחזור.
ואני צריכה שקט, ורוגע ומנוחה מהשבוע המטורף הזה.
לא רוצה בית מלון מפואר, לא מיטה מפנקת ונוחה
אני רוצה פשטות, מנוחה פשוטה , מנוחה של הנפש, של הלב
היכן שיש אמת, שם הלב שקט...
ונפשי בשאלתי, מקווה למצוא לה תשובות...
** מותר להגיב, וגם מותר לשתף ולפרוק כאן. בשמחה רבה
