אז הלכתי לפלאפון
אבל פה עכשיו אני לא מצליח לכתוב
כי יש לי רק דבר אחד בראש
רק זה
פשוט לא יוצא!!
אני רק יושב ועושה אווף כל היום..
עבר שבועיים ועדיין זה לא יוצא
זה כמעט יצא
ואז הגיעה השיחה עם אמא
שהציפה הכל..
אז היה טעות לדבר עם אמא?
לא.. אבל זה הציף את הקושי..
ודוגרי אני סתם בכיין!!
כאילו כמה כבר אפשר להתאבל?!
היה! עבר! נגמר!!
קורה לכולם וקרה גם לי..
ועכשיו זה עוד היה מקרה בקטנה
זה היה משהו קצר..
ואני??
עדיין מתבכיין!!
זה שהיו לי חיים קלים לא אומר שאני צריך לבכות על משהו קטן..
יאללה צריך להתגבר!!
ואני אשכרה עדיין מבקר שם בווצאפ
כאילו..
דייייי
תמשיך הלאה!!
תתקדם
אני כבר שבועיים אומר לעצמי שאני צריך להתקדם..
וכלום לא קורה..
אני נשאר באבל שלי..
ואני על סף להגיב
על סף לשלוח הודעה
אני צריך להתאפק ממש בשביל זה!!
וכבר הכוחות בסוף..
ואוווווף
אולי הקושי אומר משהו?
אולי זה שאני לא מצליח לוותר אומר משהו?
אמא אמרה שלא סוף העולם אם..
אז אולי כן וזהו?
אולי נוותר לעצמי?
עד כאן דברי היצר הרע!!
אני צריך פשוט להתגבר..
ואני עכשיו מפחד לפנות לעוד אנשים בנושא..
אולי זה רק יקשה..
ובא לי לדבר על זה עם מישהו
אני רוצה..
איייי
קשה לי!!
זה הבלאגן שיש לי בראש
וזה לא יוצא..
נשאר מבולגן
ואני עוד צריך להגיב
ויש לי עוד דברים לעשות מחר
ואני רוצה להכנס לשבת נורמלי
ורגוע..
מבוגלן ומובלבל לי
ובגלל זה כתבתי מבולגן ולא ברור..
בא לי לחזור על עצמי מליון פעם
אבל צריך כבר לישון
יש תוכניות למחר..
לילה טוב
אני אענה מחר..
- לקראת נישואין וזוגיות