הוא לא יודע שהוא פגע בי.. זה לא במכוון, נראה לי מחוסר מודעות..

וזה מה שחשוב כאן.

הוא חייב לדעת באיזו דרך שהוא פגע בך ולבקש סליחה.

וגם אומרים את זה כל ערב בקריאת שמע שעל המיטה.."הריני מוחל וסולח לכל מי שחטא כנגדי..."

אך אמור להבין שהוא אמור לבקש סליחה?!

וזה לא מה שחשוב כאן!

לא משנה מה קרה.לא שומרים טינה לאיש.

וחייבים לסלוח בשביל שימשיך המזל שלנו!ושחלילה לא יעצר בגלל דבר שאולי עשה בעבר במכוון או לא.ושימשהו לא סלח לו!

אסור לנו להקפיד על איש ולשמור כעס עליו.

כמו שזה נגמר ועבר..חייבים להעביר גם את זה!

@חלל הפנוי מסכימה איתך!!!

להגיד שזה שהיא פגועה זה מה שחשוב כאן?!

אתה טועה איש יקר.

זה שהיא פגועה זו הייתה בחירה שלה להשאר עדיין כך,תראה איפה היא עומדת ואיפה הוא..?הוא מתחתן מאושר והיא מאחור חושבת על זה..

למה זה תורם להשאר פגועה?!

צריך להאמין שהכל מבורא עולם.וגם הרעה כמו הטובה.

וברגע שתבין שהכל מבורא עולם.לא תפגע,לא תכנס לעצבות..ולהפך..תראה זאת בצורה חיובית ותשמח מזה!!

זו דעתי בכל אופן.

שאני שומרת טינה ולא סולחת. רק אמרתי שאני פגועה עדיין.

אני לא שומרת טינה ולא מקפידה על אף יהודי כי כמו ש-ד אמר לפני, כל לילה לפני השינה אני אומרת,"הריני מוחלת וסולחת.."

אז פשוט קחי צעד אחורה ,ותיראי את מה שעברת..משמיים

בעז"ה הקב"ה מתכנן לך מישהו דבסט שמגיע רק לך!!!

אני לא מסכימה עם המשפט- "ברגע שתבין שהכל מבורא עולם, לא תיפגע"- מה הקשר? 

ברגע שתבני שגם הרעה שקוראת לנו היא מבורא עולם.

את תביני שאין לנו בצורך של להשאר פגועה.

נכון בהתחלה מותר ונכון להפגע,ולא חושבים על כלום חוץ מזה שאני פגועה.

אבל שמעכלים זאת לאט לאט מבינים ואומרים...הלו..למה אני לוקחת אותו קשה?!זה מגיע לי?!זה מה שבורא עולם רוצה?!שאני אכנס לעצבות ממנו ואחשוב עליו?!

ממש לא!(ואני מאמינה שעבר זמן מה אם הוא התארס כבר..)

הקב"ה רוצה רק טוב בשבילי!ולכן זה קרה!

אולי שאלמד מזה?שאתפקח מזה..?

לכי תדעי..נסתרות דרכי האל

רק כל הסימני שאלה והסימני קריאה קצת מלחיצים ומשדרים קצת תוקפנות וזה לא נעים לקרוא את זה..

הרעיונות שהעלת הם נכונים וברור שהכל לטובה אבל לא תמיד קל ליישם את החשיבה הזו.. משתדלת לקחת לתשומת ליבי.

כלב נובך לא נושך ;)

צודקת 100% שקשה ליישם זאת!
אבל לאט לאט,זו חלק מהאמונה שלנו..צומחים ומתחזקים לאט לאט ומבינים שהכל לטובתנו בסופו של דבר

בהצלחה מתוקה

"נכון אבל את עדיין פגועה וזה מה שחשוב כאן."

לא אני רשמתי זאת נכון?

ולא אוהבת לחפור על שטויות שכאלה אז אעצור ברגע זה.

שמצד הבן אדם לחברו- אדם שפוגע במישהוא בין אם זה בכוונה ובין אם לא, הוא צריך לבקש את סליחתו של הצד השני. לא דיברנו על הצד השני האם הוא צריך לנטור או להחליק ולסלוח.

יצאנו לא מעט זמן, ומרוב שכ"כ הצטערתי שזה ירד בכלל לא ראיתי את הפגיעה שלו בי, רק חיפשתי מה אני עשיתי לא בסדר.. עכשיו כשאני כבר אמורה להיות ממש מאחורי זה- רק עכשיו אני הבנתי כבר שזה היה פוגע מצידו, וחווה כאב מסוג אחר אמנם, מחדש.. 

אין לי מילים לעודד האמת.. 'זה לא שלך והכל לטובה' לא עובד אצלי בימים אלה, נותנת לעצמי זמן שיעבור.. 

ובקרוב אצלך!! 

למה את חושבת שחשיבה על זה תעודד אותי?

מעציב אותי שאנשים לא כ"כ סימפטיים מוצאים מהר זיווג ואני שסה"כ משתדלת להיות בנאדם טוב לא מוצאת

שכאילו אני ה"פגועה" - והוא "מקבל את הפרס"...

אבל האמת, ההיפך: את קיבלת את הפרס, שלא התחתנת עם מישהו שהתנהג אלייך בצורה פוגענית (מבין שלא מדובר על תקלה חד פעמית שולית).

והוא בעצם צריך את מחילתך.

אולי תתאמצי, תגידי לקב"ה, טוב שאני לא התארסתי איתו - מוחלת לו לגמרי, והלוואי שלא יפגע במי שכן הסכימה. ושיצליחו.

וזכות מידותייך הטובות תעמוד לך, לזכות במישהו טוב, אוהב, לא פוגע...

דווקא מדובר בפגישה אחת ויחידה שהייתה לי עם הבחור. אני נפגעתי מההתנהגות שלו אבל אני לא חושבת שהוא הבין שהוא עשה משהוא לא בסדר..באמת מחוסר מודעות או שבדר"כ הוא לא מתנהג ככה ורק אלי התנהג ככה כי לא היה מעוניין בי מלכתחילה

בין כך ובין כך - לא התאים לך. מכל אחת מהסיבות.

ואת יודעת שזה שמישהי אחרת כן, זה לא אומר כלום. אפילו האנשים הכי טובים בעולם - לא כולם מתאימים לכולם.

אז עלייך זה לא אומר כלום. אל תרגישי כאילו את לא היית "מספיק טובה". זו ממש שטות גמורה.

וטוב שעוד אדם מישראל מתארס. זה לחלוטין לא על חשבונך.

את תמצאי מי שטוב לך - ואז תשמחי שזה לא ההוא, וגם תרגישי טוב שאחרים לא נשארו לבד..

את חייבת לסלוח ולהעביר זאת.

אסור לשמור טינה לאיש!

זה עוצר מזל של בן אדם!

שאת לא יודעת עד כמה..

ולא כדי שזה יגיע ממך!

אז בבקשה כדי שתעבירי את זה כמו שהוא עבר וחלף כבר מהתקופה שלך.

ותאמיני לי,את תיראי רק טוב בעז"ה

זה מאד כואב.

כשאדם פוגע בנו זה כואב, ועוד יותר כשהוא ממשיך הלאה ובדיוק במקום בו הוא לא התנהג כראוי במערכת הזוגית שלו איתך, דווקא הוא שפגע "הולך לו חלק" ואת עוד לא מאורסת. 

חשוב לעשות הפרדה מאד גדולה כאן. תגידי לעצמך- "הוא התארס" ואז תשאלי את שאלת השאלות "אז מה?". מה זה בעצם אומר עליו שהוא התארס? אז זהו, שזה לא אומר כלום חוץ מאת שתי המילים האלו- הוא התארס. 

הוא לא הופך בזה להיות יותר שמח/מושלם/צדיק/טוב/ראוי/ וכו'.  

את נשארת את על כל המכלול האישיותי שלך, והוא נשאר הוא. ואם הוא טיפוס שיכול לפגוע באחרים וגם לא להיות מודע לכך, זה משהו שלו, שהוא צריך להתמודד איתו, ולעשות עם זה עבודה. 

יכול להיות שהיית צריכה לפגוש אותו ולהגיע למקום הזה כדי לעשות עבודה פנימית חשובה, שרק הוא היה יכול ללמד אותך במפגש הזה. 

אני ממליצה שתחפשי את המשמעות עבורך בכאב הלב הזה. תראי לאיזה מקומות זה יכול להצמיח אותך ומה את יכולה ללמוד מזה על עצמך. ואחרי שתמצאי את המשמעות, תוכלי להיות שלימה עם זה שהיית צריכה לעבור את המסכמת הפוגענית הזו. ואז תוכלי להשלים עם זה שהוא מי שהוא, ואת העבודה שלו הוא יעשה או לא יעשה, אבל את עושה את העבודה שלך בעולם.

ואני בטוחה שעוד יבוא יום ותסתכלי לאחור ותדעי בבהירות מאד גדולה שנבנית מהחוויה הזאת, מה עוד שאוטוטו את מתארסת בעצמך בעזרת ה'

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון… 

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

למשל, אם אתה לוחם ומתאמן הרבה וגם ממש אכפת לך מהחברים לצוות, וקופץ מתחת לאלונקה. זה חלק ממך…

זה דברים שאתה פרקטית עושה.

ומסכימה שהטייטל לא חשוב (גבעתי או סיירת מטכל? זה בעיקר טייטל)

להסתיר? נגד. לא חייב לספר הכל בדייט ראשון. אבל להתחתן בלי שהיא יודעת שיש לך דירה? אחרי שהתארס לא מספיק סמך עליה בשביל לספר?

או כשהם ממש היו כשהחתונה על הפרק וברור שזה רציני?

וכהערת שוליים אכתוב שגם מתגובה לטייטלים יש מה ללמוד על האדם… אין דבר שיותר מעורר בי בחילה מאנשים שמתלהבים על טייטלים…

אני למשל ידעתי שבעלי הייטקיסט אבל רק אחרי שהתארסנו גיליתי במקרה כמה בדיוק הוא מרוויח. ורק שבוע שעבר גיליתי כמה יש לו בחסכונות...

אבל זה ממש תלוי אם זה בהסתרה או פשוט כי זה לא חשוב.

לא היה לי משנה הכסף, אס לא טרחתי לשאול, אבל אם הייתי שואלת הוא היה עונה בלי בעיה וזה מה שחשוב. זה בהחלט עוזר לביטחון של הקשר לדעת שהכסף הוא בכלל לא חלק מהשיקולים - הרי התארסתי איתו בלי לדעת מה המשכורת, אבל להסתיר בכוונה תחילה זה בעייתי

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

לק"י

פעם הוא היה באמת פעיל...

(למרות שנראה לי שעכשיו שוב יש בו יותר פעילות).

פעם הייתה פה סוג של קהילה נקרא לזה.

היו דיונים מחכימים על כל המסביב, כולל דיונים תורניים מחשבתיים עמוקים, צחוקים בכמויות, גם מריבות..

היה אחרת לגמרי. אני חושב שגם לא מעט דייטים יצאו מכאן.

קורעים את הים שידוכים קבוצה 21

בונים באהבה 19-29 ❤️ 5

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜