אין עבודות סטודנטים במקצוע שלכם?

ואני דיברתי על זה שאי אפשר להשתמש בזה שהיא סטודנטית כדי להתחיל להתקרב למקצוע, כמו שאפשר למשל בתחום של מדעי המחשב.

קשרים עם האנשים הנכונים וניסיון שווים הרבה יותר מכסף.

מציעה לך להשקיע כמה שיותר בלימודים, לחשוב על אופציות לעבודה שיתנו לך ניסיון שיוכל לתרום לך בעתיד, לחסוך ולדעת ליהנות מהדברים הקטנים (שהם תמיד יותר גדולים) כמו- טיולים בארץ עם חברות, הופעות, גלידה, שוקו חם, אוכל טעים שמכינים בבית, משפחה ואנשים קרובים ויש עוד מיליון.

תמיד תראי את המטרה לנגד עינייך ובעז"ה תצליחי.

תהיי גאה בעצמך על זה שאת מממנת את עצמך ותודי להשם על ההזדמנות.

תרשי לעצמך לפעמים קצת לשחרר ולקנות (לפני חגים, ימי הולדת וכו') ותנסי למצוא עוד עבודה או עבודה אחרת שתכניס לך יותר כסף. אפילו שיעורים פרטיים, בייביסיטר, דברים שאת טובה בהם כמו ציור, תפירה, סריגה, איפור וכו'.

שמרי על החיוך

אם זה תקשורת למשל, אז לא.

עתיד מקצועי זה דבר שכמעט ולא ניתן לצפות אותו מראש כיום. היא כבר באמצע התואר ובכל מקרה כדאי לה לסיים אותו עם ציונים כמה שיותר טובים. אם היא תחליט לא להמשיך בתחום - יהיה לה משהו ביד.

חוץ מזה שאני בעד ללכת אחרי הבחירות שלך ולנסות להיות הכי טוב שאתה יכול בכל מקום, בגבולות שלך.

עכשיו ראיתי שהיא כתבה שהיא לומדת ראית חשבון. זה מקצוע שהשוק מוצף בו ועדיין כדאי לחפש עבודה או משרת סטודנט ולנסות להתברג.

יש מקצועות שהם פשוט פח ולא שווים את זה, למשל תקשורת. במקרה כזה הייתי שוקל הסבה באמצע התואר למשהו אחר - לא לנטוש אותו.

ושאכן הדברים הקטנים הם גדולים ומספקים.. 

אחד מההכנסות היפות כיום הן שיעורים פרטיים.

את לומד נושא שנלמד בבתי ספר?

גם אם לא, מתמטיקה לביה"ס זה פשוט יחסית. לכל אדם בוגר..

תעשי לך מודעה(אל תחששי, את שווה הרבה. אנשים לוקחים 120 ש"ח לשיעור) ותתלי באיזור שלך ב10 מקומות ככה.

בהצלחה!

יש כמובן עבודות אחרות..

אבל לא בטוח לסטודנטים.

נגיד, עוד מעט אני אצטרך כ35 עובדים לשבוע וחצי. בעזרת ה'..

אבל המשכורת שעתית, 30 בערך לשעה.

כל אחד מה שמתאים לו

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל