ווי שווה (שתיים כפול שורש איקס)
לחלק ל--
(איקס כפול שורש איקס ועוד אחד)
ווי שווה (שתיים כפול שורש איקס)
לחלק ל--
(איקס כפול שורש איקס ועוד אחד)
מחר יש מבחן ורמת הידע שלי שואפת לאפס. (אסימפטוטה, חה. צחוקים ממש<צ>)
אוף וזהו.
אני חרשתי כמו פסיכית מתחילת שנה ואם ה' יחשוב שמגיע לי להצליח אז אני אצליח ואם לא אז אני ארד לארבע.
העיקר שאת שלי עשיתי.
כמה שאני שונאת לבכות ממתמטיקה.
שעות רביעית חמישית מחר אני שונאת אתכן.
אז לא תהיי ד"ר או פרופסור. תלמדי חינוך במקום. יותר טוב.
יש מקומות שמרוויחים יפה מאוד.
ואל תהיי כ"כ בררנית. זה לא בריא.
אני בכלל רוצה להיות מטפלת או מילדת או משו בתחום פסיכולוגיה.
זה מה שהתחלתי בתואר בחמישית ונהניתי מאד,
אבל עדיין לא בטוח שזה הכיוון.
מה למדת?
מיילדת צריך סיעוד ואחכ תעודה..
הבעיה שחתך מגעיל אותי אז ליילד...
יעני טיפול פסיכולוגי, אותו רעיון.
פוסעתהיה מדהים, מקסים ומלבלב.
לפחות ירד גשם באמצע אז זה עשה לי כיף.
למרות שכל הבגדים שלי בתלייה אז עכשיו אין לי בגדים לטיול
נגרינסקי
פוסעת
עברי אנכיאחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)