ועוד מסלייסר אכזרי
פפפףףף
ועוד מסלייסר אכזרי
פפפףףף
כמה תפרים?
היה תוכנית ועשו אוכל ורציתי לעזור ואז...אאאאוצ'
4
סביר, לא מדי הרבה.
וואי זה כואב
גלידת לימוןתנחומיי המאוד כנים.
באמת.
נוצת זהבבשמחה על התמיכה

את משו אתנוצת זהבמה קרה עכשיו? יש לי משו שאני יכולה לעזור? לנחם?
נוצת זהב
פיצוחיתאם את צכה עידוד נחמה משו...
עדיין יש לי זכר לתפרים שעשו לי עם ניתוח השתלת עצם...
מסכנונות
מה קרה??
זה כבר סיפור אחר...
אל דאגי לא מהיום...
פיצוחיתמי שמכיר אותי מכיר את כל סיפור חיי פה זה עוד לא קרה![]()
![]()

נוצת זהבאיך התפרים שלך?
איך את שורדת?
כואב לי מאד עכשיו כי נראלי שיוצאת ההרדמה
התפרים??? האמת שהמחשה שמה שקורה שם נהיה לי סחרחורת ובעע
בסדר..לפחות זה לא השפיע על המצברוח שלי..לפחות..
ינחם אולי![]()
באגודל זה בקטנה
אהמ..בקטנה? לא ממש
יותר נכון ממש לא
ואני יסביר
בגוף שלנו קיימת מערכת ושמה "מערכת עצבים"
והיא מרוכזת באצבעות בעיקר..
אז זה כואב ממש שם
רפואה שלימה במהרההההפיצוחיתזה מה שהכי חשוב..
רציתי חופש של חודש מהבצפר
ולבדוק איך זה לטייל על כסא גלגלים![]()
בקטנה
כולה העבירו לי עצם מהאגן למקום אחר.. נו שוין.. רציני?![]()
![]()
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)