הרמב"ם (בפרק יא מהלכות עבודה זרה הלכה א) כתב: אין הולכים בחקות הגוים, ואין מתדמים אליהם לא במלבוש ולא בשערות, אלא יהיה הישראל מובדל מהם במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהם במדעו ובדעותיו, לפיכך לא ילבש מלבוש המיוחד להם, ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם, ולא יגלח ראשו מן הצדדים ויניח שער באמצע כמו שהם עושים, וזהו שנקרא בלורית. ולא יגלח שער מכנגד פניו ויניח פרע מאחוריו כמו שהם עושים. עכ"ל. ומרן החיד"א בספר ברכי יוסף בקונטרס שיורי ברכה (סימן קעח סק"א), העתיק דברי הגאון רבי דוד קורינלדי לאסור גידול שער הראש לנוי וליופי, אפילו בלא גילוח מהצדדים.
וסיים שהרבה בחורים נכשלים בזה, ויש להוכיחם אולי ישמעו וישובו. וכן כתב בספר שלחן גבוה, שאין להתיר אלא לצורך רפואה. וכן פסק המחצית השקל באורח חיים (סימן כז). והגאון מהר"ח פלאג`י בספר רוח חיים יורה דעה (סימן קעח סק"ד) כתב, שיש איסור נוסף בגידול הבלורית גם כנגד פניו, שעושה כן לנוי וליופי, משום שנעשה לו ממש כסרסור לדבר עבירה, ושיש לאסור לעשות כן לגדר ולסייג. ע"כ.
וסמך לזה ממה שמסופר בנדרים (ט
, שמעון הצדיק אומר, מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד, פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים, אמרתי לו, בני, מה ראית להשחית שערך זה הנאה, אמר לי, רועה הייתי לאבא בעירי, והלכתי למלאת מים מן המעין, ונסתכלתי בדמות בבואה שלי במים, ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם, אמרתי לו, רשע, מה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך, העבודה שאני מגלחך לשמים, מיד עמדתי ונשקתי לו על ראשו, ואמרתי לו כמוך ירבו נודרי נזירות בישראל.
וכן אמרו בזוהר הקדוש ח"א (דף קסו ע"ב) שסלסול השער הוא מצד יצר הרע למשכו לגהינם. ובבראשית רבה (פרשה כב סימן ו), כשרואה יצר הרע אדם הממשמש בעיניו ומתקן בשערו הוא אומר אדם זה שלי וברשותי הוא. לכן מה טוב ומה נעים להימנע מגידול שער אפילו כלפי פנים. ומלבד זאת, כתב במחצית השקל אורח חיים (סימן כז אות ד): "ורע עלי המעשה של אותם בחורים שמגדלים בלורית כנגד פניהם, כי מלבד שהוא דרך שחץ וגאוה, ויש בזה איסור משום ובחקותיהם לא תלכו, כמבואר ביורה דעה (סימן קעח), עוד יש איסור נוסף שהשער הארוך חוצץ בתפילין של ראש, כיון שהשערות ארוכות, וחוצצים, ודין המניח תפילין על שערות כאלה, כמניח על כובע עב שבראשו שבודאי שהוא חוצץ. ע"כ.
גם בספר חתן סופר חלק א` (שער הטוטפת סימן כז) בהערה, כתב, ומכאן אזהרה רבה ותוכחת מגולה לאותם בחורים שמגדלים שער ראשם, שמלבד שהדבר מכוער ומתועב, וראוי לכל ירא שמים להימנע מזה, עוד בה שיש בזה חשש ביטול מצות עשה מן התורה בכל יום בהנחת תפילין של ראש מחמת דין חציצה. ולפי מנהג האשכנזים שמברכים על תפילין של ראש, יש בו עוד איסור של ברכה לבטלה, שהוא איסור חמור מאד, כנודע. מכל הנ"ל מבואר כי יש התייחסות שלילית לגידול שיער בספרות ההלכה. גידול שיער לשם מצוות נזירות, שונה מהנ"ל, ואכן קבלת נזירות בעיקרו אינו דבר רצוי, אלא אם כן יש מטרה מסויימת כמו קיום מצוות ההתגלחות בסוף ימי הנזירות בבית המקדש.
