אני יודעת שבתל השומר יש את הרופאים הכי טובים בתחום. אז לכי לשם למיון ואז הסיכוי שתפגשי אותם הוא הכי טוב, וכך גם יתחיל המעקב שלך במקום.

שלום!

ידוע ומוסכם שהתזונה שלנו משפיעה עלינו, לטוב ולמוטב.  גם בזמן הריון וגם כשאין הריון.

יש נשים שההריון רגיש לקפאין.  כשאמא אוכלת או שותה קפאין (קפה, תה רגיל, שוקולד וכל דבר המכיל אפילו פצפוץ שוקולד אחד או גלידה שוקולד, או ופל מצופה  או אפילו כמה גרגרי קפה), הקפאין משבש משהו בגוף והתוצאה היא דימומים.  לפעמים רק  טיפות, לפעמים יותר.

מי שהימנעות מקפאין אינה מספיקה, יכולה להיעזר בשיטת הלאכול לפי סוג דם.  נשמע אולי הזוי, אבל אני מכירה יותר מאשה אחת שהימנעות מקפאין, כמו שנמנעים מחמץ בפסח, הפסיקה דימום ושמר על העובר בריא ושלם.

השינוי לא תמיד מהיום למחר, אבל תוך כמה ימים.

מי שהגוף צריך עוד "חומרות" יכולה לבחור לאכול לפי סוג הדם (לחפש את הרשימות במרשתת, או לפנו אלי באישי).  הרבה עוברים חיים וקיימים היום בזכות שינוי התפריט של אמא.

תבחרי מה שמתאים לך, ולא לשכוח ליטול תוספים מתאימים. 

בהצלחה!

קפאין – ויקיפדיה

צריך לבדוק את המקור של ויקיפדיה, אבל הערך מתחיל במילים האלה:  

קפאין (Caffeine) הוא סם פסיכואקטיבי ממריץ ממשפחת הקסנטינים, המצוי בטבע בעיקר בפולי קפה, גואראנה, עשב המאטה, התה, והקקאו. קפאין נמצא במאכלים ומשקאות רבים, כמו שוקולד, קוקה קולה, תה, משקאות אנרגיה ועוד. בקפאין גם נעשה שימוש לא חוקי כחומר פסיכואקטיבי, כאשר הוא מעורב עם סמי רחוב כדוגמת מתאמפטמין וממריצים אחרים. קפאין נצרך מדי יום בכמויות קטנות על ידי מיליארדי אנשים, בעיקר במשקאות קפה ותה פעמים רבות על מנת לנצל את התכונות המעוררות של הקפאין.

בעבור הצמח המכיל אותו, הקפאין הוא קוטל מזיקים טבעי, מכיוון שהוא משתק והורג חלק מהחרקים שמנסים להיזון מהצמח.

אני מסכימה שנשמע הזוי.  הרי "כולם" אוכלים שוקולד ושותים קפה, ו"כולם" בריאים.  אז כנראה שלא, רק הם אינם יודעים זאת, או משייכים את זה לדברים אחרים.

יש נשים שפצפוץ שוקולד אחד ביום גרם להם צרות.  אחרות יכולות לאכול חפיסה ליום ולא ירגישו שינוי.

סתם דוגמא - שכנה שלי פנתה אלי כי לפעמים התינוק יונק מצוין, והיא מרגישה שיש לה שפע חלב, ולפעמים הוא לא יונק טוב והיא מרגישה התמעטות בחלב.  הצעתי לה להימנע משוקו (היא לא שתתה קפה או תה, אבל לפעמים שתתה שוקו בבוקר).  הצעתי להימנע למשך שלושה ימים, ולראות מה קורה.  היא חזרה אלי אחרי יום וחצי ואמרה בהתפעלות שיש לה המון חלב, תמיד, והתינוק יונק מצוין!  היא היתה המומה.  הרי שוקו ולחמניה זה א' ב' בתרבות האכילה הישראלית!

כפי שאמרתי, תחליטי מה שמתאים לך.  כרגע, יחסית, נח לעשות ניסויים תזונתיים.  אין עכשיו חג ש"חייבים" לאכול משהו מסויים.  אפשר להשתמש בחפיסת "שוקולד" חרובים או באבקת חרובים (או בצ'יקו) כתחליף לשוקולד ולקקאו.

בהצלחה ורפואה שלמה.

הלידה עצמה היתה טובה, והייתה לי מיילדת מדהימה!

כל הלפני והאחרי היה פשוט מזעזע...

לא ספרו אותי, הייתי במעקב אחרי התחלת זירוז במחלקת אם-ועובר אבל אף אחד לא בא לעשות לי מוניטור, והייתי צריכה להתחנן שיעשו לי.

במחלקת יולדות הייתי בהיות מלא במחלקה רגילה, והיה על הפנים. התעקשו שאני אגיע לבדיקות (ולא אמא שלי) שעה אחרי לידה, ואף אחד לא נתן לי כיסא עד שכמעט התעלפתי שם.

לא כיבדו את הבקשה שלי לא לחלל שבת, למרות שווידאתי לפני שבת שיעשו התאמות בשבילי וכו'.

היו עוד הרבה דברים שאין לי כח לפרט, אבל לסיכום- אני לא ממליצה.

לא מתאים לי לפרט עכשיו אבל היה לי ממש לא טוב בבלינסון, לפני תוך כדי ואחרי הלידה...

וממליצה על מאיר.

ילדתי את האחרונים שם, אחרי השינוי שהם עברו.
תענוג פשוט תענוג מכל הבחינות, החל מהקבלה ועד לשחרור.
רק תתפללי שלא תהיא בחדר עם בני ברקית שילדה את הילד ה 10 שלה, וכל הילדים באים כל הזמן לבקר, כולל בשבתות.
לא מקפידים שם על זמני הביקור, לי זה ממש הרס בחלק מהלידות.

ילדתי שם שנים מתוך שש ילדים, בשניהם חוויה מצויינת מבחינת הצוות, הרגשתי ממש בידיים טובות, קשובות, נעימה, מקצועיות.

מבחינת האישפוז אח"כ במחלקה, בילד הראשון שיילדתי שם (לפני 6 שנים…) עדיין לא הייתה את המחלקה של 0 הפרדה. הוא היה איתי כל הזמן אבל הרגשתי שהתנאים היו פחות מתאימים, וגם היה לי קצת מגעיל במחלקה, משהו בעיצוב שלה, רצפה ישנה כזו, וגם האוכל לא משהו בכלל🫣

בלידה האחרונה שם (לפני שנה וחצי) התאשפזתי במחלקה החדשה, היה חלום!!! חוץ מהלילה הראשון (וגם לא באמת לילה, יילדתי ב12 אז לקח זמן עד שהעבירו אותי לחדר) הייתה לבד בחדר כל האישפוז. המחלקה הייתה ממש ריקה (בניגוד למחלקות הישנות שהיו מפוצצות) נקי, נעים, אחיות מקסימות, אוכל סבבה בהחלט.  ממש ממליצה.

כמובן תלוי על איזה צוות נופלים, הרוב המוחלט היו מקסימים ממש!! (חוץ מאחת 😒)

חוץ מזה המחלקות שם שופצו בשנים האחרונות, והן ממש נעימות ונוחות. בשבת יש אווירה שבתית ונעימה.

בגדול יש זמני ביקור והם ממש מחפשים בנרות ומגרשים את מי שנמצא בזמן שהסתיים הביקור. אבל תמיד יש כאלה שאיכשהו מסתננים. אבל לא זכור לי שזה היה ברמה שהפריעה לי.

מה שכן, תתפללי שהשכנה לחדר לא תדבר כל היום בטלפון, ככה זה כשאין סמארטפון 🤪

בסוף כל אחת הולכת עם החוויה שלה. אבל יכולה לומר שילדתי שם 3 לידות. באחת מהן הצילו לי את הילד פשוטו כמשמעו. בהשוואה לבי''ח גדול אחר שהגעתי בו לזירוז וחיכיתי בעמידה כי לא היו כיסאות פנויים בהמתנה, בבלינסון נתנו לי חדר עם מיטה לשכב שם בנחת ולהמתין. מקצועיות ביותר. לא 'דחפו' את הגוף שלי בזירוז אלים (בבי''ח אחר כמעט איבדתי את התינוק ונפגעתי פיזית בצורה קשה לשיקום בגלל זירוז מאסיבי מדי. בבלינסון תיקנו לי את רוב הנזק בלידה אחרי..) נכון שהחוויה הדתית שם אולי פחות גבוהה, והייתי שם האשפוז בשבת פעמיים. אבל מרווח, והיו קשובים לצרכים שלי ואפילו החליפו לי חדר כשביקשתי.

לא יודעת לומר על מעייני מניסיון. אבל שתי אחיות שלי עברו שם חוויות מזעזעות.. גם ברמת המקצועיות, גם ביחס וגם בתנאי האשפוז

הייתה לי חוויה טובה ממש מידע הכניסה למיון ועד השחרור

מיילדות נעימות ומקצועיות, מחלקה חדשה ומפנקת, צוות מסור מסור !!

מאוד ממליצה!

יש תינוקות יותר בררנים

שלי עד גיל שנתיים אכל בעיקר תפו"א ומעט דברים אחרים

לא העלאתי על דעתי שיש בעיה עם זה

כל עוד המשקל תקין ואין בעיה בריאותית

(אחרי שבדקתי וראיתי שתפו"א מכילים ויטמינים ומינרלים רבים)

(עם הזמן הוא נפתח למאכלים נוספים

היום בגיל 6 הוא עדיין בררן אבל אוכל את מה שאוהב בצורה טובה

ולא חסר לו כלום)

נהייתה בררנית

זה לא מדאיג אותי

אני עצמי בררנית מאוד

היא כנראה דומה לי בזה (לצערי 🤭)

אני משתדלת לא להתייאש ולהמשיך להציע לה הכל

רואים ממש העדפה ברורה לפחמימות ולמתוק 

(תפוחי אדמה ופסטות היא עפה עליהם לעומת ירקות... וגם מבושל היא תעדיף את המתוק ולא המלוח)

נראה לי שכדאי להמשיך לחשוף בלי לחץ... לתת לה להתנסות בנחת.

אבל כמובן אני לא מקצועית. 

אני כן מרגישה שזה מדאיג, בעיקר כי פעם היא הייתה מוכנה לאכול יותר (ופירות וירקות היא מוכנה לאכול, אבל לא תמיד).

וכן, גם אני בררנית, ויש לי עוד כמה ילדים בררניים, ודווקא בגלל זה אני רוצה כבר עכשיו לטפל בזה כדי שלא תגרור את זה שנים.

חוץ מזה שהיא הרבה פעמים עצבנית, ואנחנו מרגישים שזה בגלל שהיא רעבה...

ממליצה ממש על תרצה שני. היא מומחית בנושא בררנות אכילה. מקבלת בזום.

בכל אופן ממה ששמעתי ממנה (מקווה שאני זוכרת נכון) זה תהליך שעובר על הרבה ילדים בגיל שנתיים בערך, ואחר כך מתאזן.

אז אם זה הגיל-לא הייתי מתרגשת בכלל.

מישהי שאלה על הבת שלה שבת שנה ועשר ונהייתה בררנית

ומלא כתבו שזה קרה אצלן סביב הגיל הזה...

לדעתי זה היה השבוע. ואני לא מצליחה להיזכר מי הייתה הפותחת רק שקראתי ואמרתי לעצמי "אה! אז זה ממש סבבה מה שקורה פה אצלנו..."

לא שאני חושבת שלהתייעץ זה שלילי וגם מאמינה שבגלל שהיא התשיעית שלך זה ממש הגיוני שאת מרגישה שמשהו אצלה לא רגוע לך ותרצי להתייעץ, יש לך פרספקטיבה.

אבל אולי שווה לך למצוא את השרשור ההוא ולראות אם זה פשוט שלב התפתחותי כזה..

והתלבטתי אם "להתלבש" עליו, אבל בסוף החלטתי לפתוח שרשור משל עצמי, גם כי הגיל שונה בסופו של דבר וגם כי הסיפור קצת שונה.

בכל אופן, אני מרגישה שזה לא שלב התפתחותי אלא מעבר. לא זוכרת שינוי קיצוני כזה משאר הילדים שלי. אבל יכול להיות שאני סתם מגזימה ולוקחת את זה קשה... (השנה האחרונה העלתה לי את סף החרדות ההוריות שלי...)

ומתרוקנת בתדירות מספקת? 

כדאי גם להרגיל להתאפק מעט ו"לשחרר" גזים בשירותים ולא בכיתה ליד החברות שלה. 

היא מספיק גדולה כדי להצביע לבקש להתפנות ולצאת עבור זה בדיוק כמו שהיא יוצאת עבור קטנים או גדולים. 

בהצלחה 

אבל הייתי מנסה להפסיק לה לגמרי את הקטניות.

כולל ממרח חומוס אם היא אוכלת

אצלי למשל גם קטניות מונבטות גרמו לגזים ... למרות שזה בריא

זה בהחלט מבאס אז הייתי מנסה להוריד וגם לעשות איזה בירור אולי משהו טבעי יעזור ...

אפילו שעוברות השריה ארוכה. עדיין זה קטניות…

גם כרוב, כרובית, ברוקולי ידועים כמחוללי גזים בעיכול.  

ויכולה להיות גם רגישות לחלב, בגלל חוסר באנזים הלאקטוז.

מומלץ להתחיל עם רופאת הילדים שלכם.  היא תפנה לתזונאית, כנראה גם לבדיקות גסטרו.  

ללעוס היטב לפני שבולעים, לאכול בישיבה, לא לנשנש בין הארוחות חוץ מארוחת ביינים.

ואני חושבת שפירות הדר במיוחד יכולים לגרום לזה.

פירות הדר (תפוזים, קלמנטינות, אשכוליות וכו') נחשבים לרוב לפירות "בטוחים" יחסית מבחינת גזים.

לאנשים עם אי-סבילות לפרוקטוז, סוכר פירות (אפילו קלה), הסוכר לא נספג טוב במעי הדק, עובר למעי הגס, ושם חיידקים מתסיסים אותו ויוצרים גזים.
 

לכן ממש חשוב ללכת לבירור רפואי ולא לנסות סתם ככה מעצות לא מבוססות.  

אני לא תזונאית ולא מומחית. 

אבל כן מאוד קרובה ומתמצאת מנסיבות החיים, לצערי.  

עקב מחלת קרוהן אצל בני המשפחה.  

אי סבילות. לאנשים שונים יש תגובות שונות במערכת העיכול.

כן יש אנשים בריאים לחלוטין שפירות הדר עושים להם תסיסה בעיכול.

לדעתי גזים לא מצב שדורש בירור רפואי, אלא שימת לב להרגלים ומשחקים של ניסוי ותעיה.

אם הפותחת הייתה מתארת עוד בעיות שקשורות למערכת העיכול זה כבר היה משהו אחר.

התופעה המתוארת בפוסט הפותח נראית שווה התייעצות מקצועית.  

הילדה סובלת וגם נתונה לדחייה חברתית.  

אבדוק בהחלט

 האם הבטן שלה נפוחה? האם סובלת מעצירות?

שמעתי פעם מרופאה שאומרת שגם סדר האכילה משפיע על העיכול

כדאי לאכול קודם פירות ואז ירקות (וגם בתוך הפירות והירקות יש סדר, לדוגמא, פירות הדר לפני תפוח. עגבניה לפני מלפפון)

אחרי הירקות פחמימות ורק אח''כ חלבונים

העיקרון הוא לפי מהירות העיכול

זה לא משהו שאמור לקרות,וכדאי לבדוק לפחות ברמה בסיסית, לפני שעושים ניסוי ותעיה ומטילים על ילדה קטנה מגבלות באוכל. או לפחות לעשות את הבירור במקביל לניסויים.

נכון שיש מאכלים יותר ידועים שמגבירי גזים,

ונכון שהרבה פעמים רכישות במערכת העיכול היא לא משהו שהרופאה הקונבנציונלית מכירה / פותרת,

אבל ייתכן שזה כן משהו ששייך לרופא, וחבל שלא לבדוק.

מכירה מישהו שזה גורם לו לגזים.

מה שכדאי להוריד קודם קניות שידועות כגורמות לגזים ולראות אם עוזר..

מקווה שתמצאי כמה שיותר מהר איך לעזור לה... 

לפעמים יש משהו מסויים שגורם לזה-

כמו שכתבו קטניות

ממרח חומוס (קטניות...)

שתיה מוגזת

מאכל כלשהו שרגישים אליו

אפשר למפות מה אוכלים ולבדוק אם הגזים מופיעים אחרי אכילה של משהוא מסויים ,

להוריד אותו מהתפריט ולבדוק אם באמת מפסיקים הגזים.

(לפעמיםהגזים מופיעים ביום אחרי שאוכלים, זה ממש ניסוי ותהיה) 

נקודות.
מודה לכן ממש על כל כיווני החשיבה.

כתבתי את כל הנקודות של כולן, תודה לכן ממש!!!
נשלול דבר דבר כי הילדה באמת סובלת.

מצטטת מהערך בויקיפדיה:

משפחה זו בעלת חשיבות כלכלית רבה, ועם מיניה נכללים הירקות: כרוב, כרובית, צנון, צנונית, קולורבי, לפת, גרגיר ועוד.

תקראי שם..

https://www.altman.co.il/article/probiotics/digest/cruciferous-vegetables/

משפחת המצליבים קיבלה את שמה בשל צורת עלי הכותרת של פרחיה המזכירה צלב.

בין חברי המשפחה נמנים: כרוב על כל סוגיו (כרוב סיני, כרוב מסולסל, כרוב ניצנים, קייל), כרובית, ברוקולי, לפת, צנון, צנונית, גרגיר הנחלים, רוקט

מה הקשר בין ירקות מצליבים לנפיחות ולגזים בבטן?

ירקות מצליבים מכילים רפינוז (סוכר מורכב קטן המכונה אוליגוסכריד) המתפרק על ידי אנזים (שנקרא אלפא גלוקוזידאז) שאינו מצוי בגוף האדם. כך שלמעשה, כאשר אוכלים ירקות מצליבים הרפינוז מגיע בשלמותו למעי הגס וחיידקי המעי מתסיסים אותו.

אנשים מתלוננים שמעבר לעובדה שהם אוכלים ירקות מצליבים נוצרים גזים, לאותם גזים יש ריח אופייני מאוד חזק וחריף. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהירקות המצליבים מכילים בכמות גבוהה גם רכיבים תזונתיים המכילים גופרית. מטרת הרכיבים הללו היא למעשה להרתיע בעלי חיים מאכילת העלים שלהם. הם גורמים לטעם מריר שאופייני לירקות אלו (למשל המרירות האופיינת לכרוב ניצנים), אשר מונעים מבלעי החיים לאכול אותם. גם את הרכיבים הגופרתיים הללו הפלורה מתסיסה ומייצרת מהם גז מימן גופרתי בעל ריח חזק.

לגבי כרוב למשל, המתפרק על ידי אנזים שלא קיים בגוף האדם.
והרי אני יודעת שכל מה שברא הקב"ה בטבע זה בשבילנו ולטובתנו, ואיך ייתכן שהקב"ה ברא בעולמו ירק מזין שאין ביכולת הגוף שלנו לפרק אותו?
 

וצמח הקיקיון הוא דוגמא מצויינת.

הצמח שימש כידוע לעשות צל ליונה הנביא, בסוכה שהקים ליד נינווה.

הפירות של הקיקיון רעילים מאוד!

וגם מבין הצומח והפרי שראוי לאכילה - יש אנשים עם ליקויים ורגישויות גופניים שמונעים להינות ממה שאחרים אוכלים בבריאות טובה.  

סוגים רבים בעולם הצומח משמשים מזון לבעלי החיים -והתועלת מגיעה אלינו מאותם בעלי חיים.  לא ישירות מהצומח.   

כי אין לנו את האנזים שיכול לפרק אותם?

משפחת המצליבים (כמו ברוקולי, כרובית, כרוב, כרובי ניצנים, קייל, צנון ורוקט) נחשבת לאחת מקבוצות המזון הבריאות ביותר בטבע.

עם זאת, כמו בכל דבר, יש להם גם צדדים שדורשים תשומת לב.

ריכוז היתרונות והחסרונות העיקריים:

יתרונות:

- הגנה מפני מחלות: המצליבים עשירים בפיטוכימיקלים כמו סולפוראפן ו-Indole-3-carbinol. מחקרים רבים מצביעים על כך שחומרים אלו מסייעים לנטרול רעלים בגוף ועשויים להפחית סיכון לסוגי סרטן מסוימים.

- עושר בויטמינים ומינרלים: הם מקור מצוין לויטמין C (לחיזוק המערכת החיסונית), ויטמין K (לבריאות העצם) וחומצה פולית.

- סיבים תזונתיים: הם עמוסים בסיבים המסייעים לתחושת שובע ממושכת, איזון רמות הסוכר ותפקוד תקין של מערכת העיכול.

- נוגדי חמצון: הם עוזרים להילחם בדלקות כרוניות בגוף ולשמור על בריאות הלב.

חסרונות: למה כדאי לשים לב?

- נפיחות וגזים: המצליבים מכילים סוכר מורכב שנקרא רפינוז. גוף האדם מתקשה לפרק אותו, והחיידקים במעי הגס עושים זאת במקומנו – מה שיוצר לעיתים קרובות גזים ותחושת אי-נוחות בבטן.

- השפעה על בלוטת התריס (גויטרוגנים): מצליבים חיים מכילים חומרים שעלולים להפריע לספיגת יוד בבלוטת התריס.

הערה:

עבור רוב האנשים זה לא מהווה בעיה, אך מי שסובל מתת-פעילות של בלוטת התריס צריך לצרוך אותם במידה, ועדיף מבושלים (בישול מנטרל את רוב ההשפעה הזו).

אינטראקציה עם תרופות: בשל הכמות הגבוהה של ויטמין K, אנשים הנוטלים מדללי דם (כמו קומדין) צריכים לשמור על צריכה יציבה ולא מופרזת של ירקות אלו, שכן הויטמין מסייע לקרישת דם.

דוגמא אחרת - בננות, תפוחי אדמה, בטטות:

עשירות באשלגן.

חולי לב צריכים לצמצם מאוד צריכת אשלגן.  

ולא יכולים לאכול כאוות נפשם מהירקות האלו.  

פשוט לא באמצעות אנזימים שאנחנו מייצרים.

יחד איתנו בגוף חי מיקרוביום, אוכלוסיית חיידקים שלמה שמפרקת עבורנו חלק מהמזון, לדוגמא תאית, שנמצאת בכל ירק...

ממה שאני מכירה מודדים גובה ומשקל לאורך תקופה לראות שגדל ולא נעצר ,  ומחשבים אחוזונים(לא בטוחה שיהיה לכם מעקב לאורך תקופה כי התחלנו בגיל צעיר יותר) חשוב להם לדעת באיזה אחוזון הוא.

ומה הגובה של ההורים

שולחים לבדיקות דם, צילום כף יד

אחכ מעקב אצל רופא ממוחה לזה. לא זוכרת את שם התפקיד

בדיקת הורמון גדילה בבית חולים

לראות אם הילד לא גדל כמו שצריך,

עושים צילום כף יד כדי לראות גיל עצמות.

רופא משפחה יפנה אתכם לאנדוקרינולוג להמשך טיפול.

בד''כ עושים אצלו מעקב, מבקשים את הגובה של ההורים, של האחים הגדולים אם יש וכו'...

אם חוששים שיש עיכוב משמעותי, עושים בדיקה של הפרשת הורמון גדילה, ואם יש צורך אפשר לקבל את ההורמון בזריקה (על בסיס יומיומי) מגיל מסויים.

אני לא בקיאה ממש בכל התהליך, כי הבת שלי בגיל 6, אז כרגע רק עשתה צילום כף יד וביקרה אצל אנדוקרינולוג.

בכללי כל המשפחה שלנו נמוכים, ויש דפוס של צמיחה מאוחרת. עם זאת, חלק מבני המשפחה המורחבת קיבלו/מקבלים הורמון גדילה עקב חוסר.

אבל מכירה מישהי שלבת שלה היה עיכוב בגדילה, ובסוף גילו שזה בגלל צליאק.

אז אני מניחה שזה גם אחד הכיוונים שצריך לבדוק, בנוסף לגיל עצמות והורמון גדילה שכתבו פה.

אגיד את זה לרופא

הבדיקות דם מעמיקות וצילום כף יד. רופא משפחה יכול לתת וגם לוודא שאין משהו רפואי כמו צליאק נגיד.

עם התוצאות ללכת לאנדוקרינולוג. לרוב עוקבים ואם צריך בשלב מסויים בודקים הורמון גדילה בבי''ח. 

השאלה אם חוץ מהורמונים יש מה לעשות (כמובן אם שוללים צליאק). הוא גם מאד בררן באוכל וזה לדעתי מעכב את הגדילה שלו. הוא רודף כל הזמן אחרי סוכר. אני כבר כמה חודשים נותנת לו על בסיס קבוע שייק חלבון עם ויטמינים וכו' אבל לא ראיתי שיפור כלשהו (זה בעיקר היה כדי להכניס לו קצת ויטמינים לגוף אבל ציפיתי שיצמיח אותו טיפה). הוא נגעל כמעט מכל אוכל מבושל או אוכל כלשהו, נמשך רק לממתקים וסוכר (נותנת לו בכמות מוגבלת מאד) ומכינה לו דברים שהוא אוהב.

האנדו' שלח לדיאטנית וזה עזר, הוא גדל משמעותית עם ההמלצות שלה.

עדיין נמוך וצנום אבל פחות דרמטי

ובכוונה הקונספט הוא שכולן שמות בלשון ציווי? מגניב

ועוד רעיונות: שחרי אהבה, שחרי אחוה, שחרי רעות שחרי אליה, שחרי אתיה, שחרי אביה, שחרי אביב, שחרי רינה 

שחרי גאולה

שחרי אורה

שחרי הודיה

שחרי אליה

שחרי ציון,

שחרי טליה

שחרי תחיה

שחרי

שחרי ארגמן.

שחרי שמחה.

(איילה גם טבע וגם איילת השחר)

מבחינת הצליל של האחיות שלה יושב טוב שחרי אורה.

אפשר גם שחרי אהבה אם את אוהבת.

שחרי אלה (העץ)

שחרי הילה

שחרי אורה

שחרי תפארת

שחרי נועם

שחרי גאולה

שחרי פדות

שחרי אהובה

שחרי עתרה (עתרה = תפילה)

שחרי רינה (גם רינה זה לפעמים במשמעות של תפילה, כמו "קומי רני בלילה)

המילים העבריות המדויקות למה שהייתי רוצה לשחר לו, לרוב לא נשמעות יפה בשם, או לא באווירה של השם שחרי.

הייתי מנסה לחשוב על רעיון ולקחת מילה שקשורה אליו

שחרי גפן (צמיחה, שבעת המינים-א"י, קשור לחודש שבט)

על אותו קונספט יש כליל (גם צמח וגם איזשהו רעיון של שלמות), רותם (צמיחה, מדבר), שקמה (צמיחה, שיקום), אפשר גם הדר (שזה גם צמח וגם מלכות, הוד וכו)

שחרי שקד (הפריחה שלו, חודש שבט)

שחרי פרת (א"י, נהר פרת)

שחרי קמה (יש לשם הרבה פירושים, זה במקור מהתנ"ך, אולי הייתי מחברת לעניין התקומה, תמיד להתקדם, לקום. קשור גם לתקופה בעמ"י)

שחרי כרם (משהו בכרם מתחבר לי להתיישבות, התקרקעות)

אפשר משמות ירושלים

שחרי אריאל

שחרי הראל

שחרי ציון

שחרי נחלה

שחרי כרמל

אני הבעיה שלי שאני ככ מתחברת למהות של המילה שאני שוכחת שיש מילים שזה לא הולך בשם חחחח

לשים על העד בדיקה ג'ל סיכוך (ky)

זה מקל באופן משמעותי..

אבל אולי כדאי לשאול רב

שלא יהיה סחוט, אלא מעט לח.

אבל זאת ממש שאלה לרב...

כמובן שיותר נחמד כשיש הפרשות טבעיות...

אבל היה יותר טוב מאשר עד יבש

ממש בקטנה, אני מרטיבה וסוחטת חזק ומניחה לייבוש עד שזה נהיה לח כזה סוג של כמעט יבש וזה מושלם, אני סובלת מיובש רציני ובדיקות עם עד יבש פצעו אותי. 

באותו רגע, כשיש לחות, זה כן עוזר לנוע עם העד.

לא יודעת מה את נוהגת לעשות בשגרה

לי יש שם כל מיני רגישויות

אמרו לי לעשות עם העד בעיקר מסביב, להכניס רק טיפונת וזהו.

וכן, אני לא עושה יותר מפעמיים בשבעה נקיים עצמם.

לא עושה מוך דחוק בכלל.

שמן שקדים זאת שאלה מעניינת, כדאי לפנות לייעוץ הלכתי. בכל מקרה, הייתי שמה את השמן ישירות על הגוף ולא על העד (מבחינה פיזית רק, שפחות ישפשף, הלכתית לא יודעת מה עדיף)

אבל שוב, זה הנחיות ספציפיות

תפני לייעוץ הלכתי פרטני אצל רב או יועצת הלכה שאת סומכת עליהם 

פעם אחרונה היתה לפני ההריון

הפעם שלפניה היתה אחרי הלידה הקודמת (לפני שנתיים)

אבל כן, יש לי שם רגישויות שונות ובאמת לא עושה מוך דחוק וממעטת בבדיקות (הפסק ראשון ושביעי)

ובגלל חוסר השגרה, ב"ה, מסתבכת בזה מאד כי אין לי מיומנות כל כך.

מבינה שאין מנוס מלשאול רב. אוף.

גם לי אין באמת שגרה חחח. מחברת מניעה הורמונלית המון המון

לרב לא חייב ללכת

וזה גם לא חייב להיות רב שמכיר אותך אישית

אפשר למצוא רב שאת סומכת על פסיקתו, ולשאול בהתכתבות או בטלפון. תסבירי כמובן את המצב האישי שלך מבחינת כאב וכו. מאמינה שהוא יחשוב על פתרון. 

והוא מאד נחמד ויחסית מקל בפסיקות אז שמחים להתיעץ איתו

(מאז שעברנו אליו הטבילה קורית מהר יותר)

אבל לא כיף לי להסביר לרב שכואב לי במקום אינטימי..

ולבעלי זה עוד פחות נעים

גם אם הרב לא יודע מי אני לי זו לא שיחה שנח לי לעשות עם גבר

לא מכירה יועצת הלכה שעונה לפי הפסיקה שלו..

נצרכת. כאילו אני ממש ממש מבינה את הקושי לשאול רב, גם בזמנים אחרים,

אבל אם כבר יש לכם רב, אפשר פשוט שבעלך ישאל אותו בלי יותר מדי לפרט, מה אפשר להקל אחרי לידה כי לאשתו קשה. 

לשים ווזלין

אבל אני לא זוכרת כמה זמן לפני הבדיקה...

וגם אני שמעתי על להרטיב את העד בעדינותממש.

אבל זה דברים שצריך לשאול רב.

ויש גם עדים רכים יותר, מכותנה

העדים של סריגית הכי הכי רכים ועדינים.

לא עוזר ליובש אבל כן לעדינות

כנראה המקלחת ממש ייבשה את המקום

היום הבדיקה הלכה ממש בקלות ב"ה ובלי כאב

(משתמשת בסריגית זה ההכי עדין בשוק לדעתי)

אז התחמקתי מהשאלה לרב

מקווה לא להזדקק לו בקרוב...

להתקלח שעתיים לפני., לשתות הרבה מים ואז לעשות הפסק

כשהמקום מקבל את הראיות הטבעית ולא אחרי האמבטיה מיד

כמובן כדאי שתשאלי את הרב שלכם בנושא

מים מותר

אני תמיד בודקת בעד רטוב

לבדוק בעד רטוב במים זה גם לא לכתחילה, לפעמים מתירים אבל זה גם שאלה לרב. היה לי גם פצע אז הרב אמר שאם אני יודעת שהפצע בצוואר הרחם אז לבדוק לא עמוק עד צוואר הרחם כדי לא לפתוח אותו. אבל כל אלה הקלות שהרב נתן לי ספציפית במקרה הספציפי, ואחרי הלידה הבאה אם יהיה צורך אני אשאל שוב, אז מציעה לך גם לשאול רב, אבל כשאת שואלת את יכולה לשאול על הפתרונות האלה כי אולי הרב לא יחשוב להציע את זה.

אני עושה לפני

שאז אם יש קצת רטיבות זה נשאר ולא נשטף במקלחת...

לגבי מה לשים, לגמרי שאלה הלכתית

טובה ומאוד מאוד חשוב לי להניק, אז כן רוצה להשקיע בזה.

תודה בכל זאת❤️

ולא הרגשתי צורך בזה

כנראה משתנה בין אחת לאחת

אני גם לא כל כך מבינה איך אפשר להתכונן בסוף זה משתנה בין תינוקות

ואת עוד לא מכירה את התינוק שלך...

לא עשיתי הכנה והלך לי מעולה, ברמה שבלידה ראשונה הסתובבה יועצת הנקה במחלקה וביקשתי שתיכנס אלי לעזור לי. היא הגיעה בדיוק כשהנקתי וראתה אותי מניקה אז היא אומרת לי- זו לא פעם ראשונה שלך נכון?😅

אבל באמת טפו טפו הלך אצלי חלק עם ההנקות בלי דרמות מיוחדות (חוץ מכאבים בפטמה בהתחלה... כוכבים, אבל זה חולף) כך שבאמת זו לא חכמה😉.

והלך לי מצויין ובקלות

בארבעה הראשונים.

אבל הייתי חשופה להרבה הנקה (במשפחה ובעבודה, עבדתי כמה שנים בתינוקיה) ואני חושבת שזה פרמטר משמעותי.

עם זאת

עם החמישית היה טירוף

ב"ה היא יונקת, שפכנו על זה הרבה דם יזע ודמעות

אם היא היתה הראשונה אני לא בטוחה שהייתי מצליחה ללכת עד הסוף עם זה

והכנה בוודאות היתה משפרת את הסיכויים (לתפוס את הבעיה מוקדם, למצוא יועצת הנקה טובה,לדעת מראש מה זה ידרוש ממני, להכין מראש סביבה תומכת הנקה)

מצטרפת להמלצה על מיה. לא ראיתי את הקורסים שלה אבל היא תותחית מהיכרות אישית וכמובן מההנקה של הקטנה.

מחזקת אותי שזה כן צעד חשוב

תודה❤️

ללמוד קצת קודם באינטרנט בעצמך כדי להבין את הרעיון של מערכת ייצור החלב.

ולברר על מדריכת הנקה מומלצת באזורך. אפילו לעשות איתה שיחהלוודא שמתאימה לך בגישה.

ואז- חכי לאחרי הלידה.

ילך טוב- חסכת כמה מאות

לא ילך- צטפלי בזה במיידי בלי לסחוב ובלי להגדיל בעיות

כי זה באמת מסוג הדברים שכמה יותר מהר יותר קל לטפל.

קוראים לה קרן וייס והיא עושה הכנה להנקה.

משאבה מתלבשת בעיקרון לא מומלצת..במיוחד ביאמבה לא מומלצת.

השאלה מה יהיה הצורך. אם זה לחזרה לעבודה זה סבבה אבל אם זה ליותר שאיבות לא כדאי.

כדאח לחכות אחרי הלידה ולראות מה יהיה הצורך. אני בהתחלה שכרתי משאבה כמו של הבית חולים

למה היא לא מומלצת?

כן, אני רוצה לשמר את ההנקה לאורך זמן ולא תהיה לי ברירה אלא לחזור..

כאילו, כמה זמן אחרי הלידה

נניח אמא שלי הניקה באופן בלעדי כל עוד היתה בבית עם התינוק התורן, ואחרי שהתינוק נכנס למסגרת, המשיכה להניק רק כשהוא איתה ובמסגרת קיבל תמ"ל

כלומר אחהצ-לילה המשיכה להניק. בשעות המסגרת המטפלת נתנה תמ"ל.

אם את חוזרת בשלב שכבר אוכל גם מזון אמיתי, זה גם פחות קריטי אם הוא יאכל אצל המטפלת תמ"ל או חלב אם (כמובן חלב אם זה יותר בריא מתמ"ל, אבל זה מצב שונה ממצב של תינוק פיצ שכל תזונתו היא בקבוק או הנקה)

כי אם ללימודים, כדאי לקנות משאבה גם לפי כמה רעש היא עושה וכאלה חחחח

המניקות אצלנו משתדלות לשאוב בהפסקות, אבל לפעמים אין ברירה ושואבות גם בהרצאות ויושבות מאחורה

לא שזה מפריע ככ, אבל זה יותר נעים כשזה כמה שפחות מרעיש.

וואו ההערצה שלי אליהן. 

גם אני מעריצה שלהן!!

ובינינו זה כמעט חסר סיכוי להספיק לשאוב בהפסקה של רבע שעה+ להכניס משהו לפה, שירותים וכו

🤷‍♀️

לכאלה שרק שואבות אומרים שזה לא מספיק חזק

לי יש ארדו מליה שאמור להיות יותר חזק מהביאמבה

הפעם אני באמת שואבת יותר כי זה הרבהההה יותר נח 

בדיוק עכשיו שאבתי וזה לא שאב ככ הרבה

לא יודעת אם משהו לא ישב טוב אבל באסה 

והתינוק מייד רצה לינוק אחר כך וממש שמעתי אותו לוגם 

ולאחרונה לא

וזה יחסית חדש

לי יש ביאמבה ומרוצה ממנה

שואבת רק ליציאות בלי התינוק ומאוד נוח שאפשר בכל מקום

אפשר לעשות בזול במפגש אחד במועדון יולדות בבית חולים.

אני הלכתי לאחד לפני הלידה בבית חולים שילדתי בו אחר כך, והקורס היה מעולה וממש ממש עזר לי. בהבנה של חשיבות ההנקה, למה חשוב לשים לב, ממה בעיקר לא להילחץ גודל הקיבה של התינוק, מה קורה לחלב שלנו ומתי הוא משתנה ובהתאם למה... איך שומרים על חלב ששואבים וכו'. יש גם כאלה שאם את יולדת אצלם אחר כך מחזירים לך את הכסף ששילמת על הקורס.

לגבי משאבות, ממליצה גם לחכות לאחרי הלידה... משאבות לא לבישות נחשבות עם מנוע יותר חזק למקרים של צורך בהגברת חלב או שאיבה בלעדית למשל, ומשאבות לבישות נוחות יותר אבל חלשות יותר (כשהמומלצות מביניהן של חברת ארדו או זומי). יש אגב גם אופציה של מנוע נפרד עם כוסות לבישות, ככה שאת מקבלת גם מנוע חזק וגם נוחות. זה מה שאני עשיתי והיה לי אחלה ממש.

יש בתי חולים עם יועצות הנקה מעולות שמסתובבות בלי סוף

והן שם בשביל לעזור ממש סביב הלידה ובאשפוז אחריה

יודעת שבאיכילוב למשל יש ממש בזמינות גבוהה. וגם אחלה מחלקה

אבל תבדקי איפה שאת מתכננת ללדת…

ולפני זה כמובן כדאי לקרוא על הנקה בכללי

בסוף, מי שתכין אותך להנקה לפני הלידה לא מכירה את מצב החלב שלך, את המשקל של הבייבי, רעב שלו, כאבים וכו.