שלום שלום, חזרתי, ואני לא מתכוונת לעדכן אתכם במצביריעות.
רק לומר דבר אחד: לשתי עכשיו שלושה קילו בצק. בהצלחה לכם בלנצח את זה
..רוקדת בגשם
לספר על הפעם שארגנו קטנה והכנתי בצק לחלות מ12?
בכפולות שלוש.
זה ממש קשה.
ניצחתי!מגדלור באפלה
התעלפתי הבוקר ברכבת הקלה
גלידת לימון

את בסדר?

ב"ה כןמגדלור באפלה

אנשים ממש עזרו והתאוששתי מזה אח"כ

 

נינה אמרה שנפלתי על איזה ביייניש שמנע ממני לדפוק את הראש, ואחרי זה חצי שעה רק דיברה על זה שחבל שלא לקחה את המספר שלו בשביליחושף שיניים

פוטנציאל לא ממומשחולות
עמירם

למה התעלפת?

לא אכלתי כמו שצריך בערב לפנימגדלור באפלהאחרונה
ולא ישנתי מספיק
ואז על הבוקר רצתי מהתחנה לדירה וחזרה כי שכחתי משהו, וזה היה עשר דקות מהרגע שקמתי מהמיטה
אז פשוט החמצן לא הגיע למוח
ווהו-או!!!!!!!בימאית דמיונות

מוכשרת...

 

אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך