מותר לי לשתוק.נחל
-"עוצי, איך היה בירושלים?"
-כיף.
-"איפה הייתן?"
-"היינו ..כן".
-שקט.

-"עוצי, שתפי חויות מהשבוע, משהו..לא דברת כלום כל השבוע"
-"מה יש לספר"?
-לא יודעת, משהו, מהמכללה וזה"
-שותקת.

את כזאת נוראית עוצי.
זאת אמא שלך, לעזאזל.

אבא:
"מה שלומך? ישנת טוב, אה"?
-"שלומי טוב וכן, ישנתי הרבה".
-שקט.
-ממשיכה ללגום מהקפה.

שוב,
את כזאת נוראית עוצי,
זה אבא שלך, לעזאזל.
מותר.שעות של אמת.

גם אני כזאת.

ככ אני.

אני לא אוהבת את הסיבה שבגללה זה קורה.נחל
זה משפיע בעוד רבדים וזה כואב מידי.
שעות של אמת.

אופ.

אני גם לא אוהבת.

וזה שזה קורה משכנע את אבא ואמא לעשות משו שאני לא רוצה בו בכלל.

וזה מתסכל ממש.

פף נחל
בהחלט.שעות של אמת.

ואי אפשר לשכנע אותם בזה שאני לא רוצה כי הם רוצים שאני אסבול

הם לא רוצים שתסבלי, אני בטוחה.נחל
אם הם לא היו רוצים,שעות של אמת.

הם לא היו מכריחים אותי לעשות את זה.

אולי זה באמת נכון לך אבל?נחל
אולי.שעות של אמת.

אבל כרגע זה רק עושה את המצב יותר גרוע.

אופ נחלאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך