כמה כיף להתרפק על חלומותהללי~

ולהפליג בדמיון מתוק--

 

כולנו הולכים לישון בלב רגוע, מחייך, ונטול מחשבות מעיקות;

קמים עם חיוך רחב ואפילו מוגזם, ליום נפלא ומשמעותי.

 

טוב לנו עם עצמנו. טוב לנו עם אחרים.

למדנו להקשיב ללב שלנו, להיות שלמים עם מה שאנחנו.

 

אנחנו יודעים להעניק בלב שלם, בלי לחכות לתמורה כלשהי.

והעולם? מאיר לנו את פניו.

 

כיף לנו להתפלל, כיף לנו לתת.

אנחנו קרובים לקב"ה מאי פעם.

 

בכל מקום שנמצאים בו, שוררת אוירה קדושה ונעימה.

סמיילים עצובים כבר מחוקים מהעולם, אין יותר צורך בהם.

 

הצביעות נעלמת גם היא, ותופסת את מקומה אמת ויושר.

הלב מלא עד גדותיו באושר בלתי סופי ומוגבל.

 

 

אין מוות. אין צער. אין כאב.

העולם כולו טוב גמור.

 

אחח. לו יהי.

 

 

אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך