אני רוצה לקרוא, ולא מפנימה כלום
אני רוצה לבכות והעניים יבשות
אני רוצה להתקדם אבל עדיין נשארת באותה הנקודה
אני קבולה בין 2 עולמות,
ונופלת שוב לריק הזה, כי איו לי דרך ומטרה,
קמה בבוקר וחוזרת שוב וככה יום עובר ועוד יום עובר, מעגל שחוזר על עצמו
ובפנים הכל שומם, פשוט חלל ריק, בלי רגשות בלי תחושות.
וזה הכי מסוכן, כי אני לא בשום צד, לא למעלה ולא למטה, אני בנקודת ה- 0 על ציר הפונקציה.
רחוקה מה', רחוקה מעצמי, רחוקה מהכל...
מתגעגעת לשנה שעברה, מתגעגעת לשמחה והאופטימיות שמאפיינת אותי, אני בכלל לא כזאת
לא זאת לא אני, אני בן אדם שמח ברוך ה', שמחפש משמעות, אמת, שמחה.
אני מתגעגעת לבכות משירים,
מתגעגעת להתפלל בכוונה
מתגעגעת למוזה הזאת,
מתגעגעת ליצירה,
מתגעגעת למשמעות,
מתגעגעת ללקרוא ספר ולהבין כל מילה
אבל אני הכי מתגעגעת לקב"ה, הכי בעולם,
מתגעגעת ל-עבדו את ה' בשמחה,
לאמונה תמימה ולהתחזקות רוחנית..
מתגעגעת לרגשות.
אבל איכשהו שוב אני באותה הנקודה של ריק, פשוט ריקנות וחוסר משמעות.....
אני מקווה לצאת מזה כמה שיותר מהר
בע"ה.
- לקראת נישואין וזוגיות