אני חושב שכן אבל. ויש בזה הרבה מהחיצוניות שאני נמצא בה. ולא בהיות של עצמי. אני לא מדבר על יצירת זיקה בכלל. אלא בכלל. ההיות הפנימית מפולשת. מפוחדת וקרועה מכל כיוון ושועלים מהלכים בה. והכל מפחד ונרתע. והמקום האישי העליון, הנשגב נמחק לו איפושהו בדרך. ואני לא נוגע. והעצמי שלי מבולבל וחסר ייחוס ואמון עמוק בעצמו. בסדר מלעשות

(ואיך כל זה קשור לאגואיזם) 

פשוט איך מגדירים אגואיזם
לא קריטי

לילה טוב. בהצלחה

לילה מקסים

פף.

פף. כנראה.

אף פעם. נוטוב.
לילה טוב

אחת אחת שאלתי מאת ה
אותה אותה אבקש
אותה אבקש

שבתי בבית ה
כל ימי חיי
לחזות בנועם ה
כל ימי חיי
ולבקר ולבקר בהיכלו
כל כל ימי חיי


(זה שיר מנחם ומלטף)