האם תוכל להוסיף דוגמה, כדי לסבר את האוזן?

@שריקה@שמן פשתן

הגמרא בפרק אלו מציאות (בבא מציעא כט ע"ב) מביאה ברייתא האומרת:

"השואל ספר תורה מחבירו, הרי זה לא ישאילנו לאחר".

ושואלת הגמרא, מדוע דין זה נאמר רק לגבי ס"ת, הרי הוא הדין לכל דבר, שכן אמר ריש לקיש:

"אין השואל רשאי להשאיל, ואין השוכר רשאי להשכיר"? 

עונה הגמרא, שבס"ת יש חידוש מיוחד בזה שאסור לשואל להשאילו לאדם אחר, שמא תאמר "נוח לו לאדם שתיעשה מצווה בממונו", וכיוון שהלימוד בס"ת הוא מצווה, הבעלים מסתמא מסכים שהשואל ישאילנו לאחר שילמד בו -

"קא משמע לן" -בא [התנא] והשמיע לנו (תרגום), שאין לומר כן, אלא אע"פ שמדובר במצווה, אסור להשאיל.

וכאן הלומד שואל את עצמו: מה חידש התנא ב"קא משמע לן"? מה בדיוק הוא השמיע לנו?

האם שלא נוח לאדם שתיעשה מצווה בממונו (יותר מכל שימוש אחר)?

או שדווקא נוח לו, אבל בכל זאת אי אפשר לסמוך על זה כי עדיין לא היה רוצה שתשאיל הס"ת לאדם שאולי אינו סומך עליו?

ואולי דווקא אפשר לסמוך על הסברה הזו, ורק לגבי ס"ת לא סומכים עליה, בגלל שהוא יקר מאוד?

ואולי דווקא בס"ת לא, בגלל שהוא עשוי להיקרע, ולא בגלל שהוא יקר?

וכמובן להבנת מסקנת הגמרא יש השפעה עצומה על פסיקת ההלכה:

האם מותר להשתמש בחפץ של חבר ללא ידיעתו, בהנחה שמסכים? ומה הדין בספר קודש, שמשמש למצווה? ומה הדין בשימוש למצווה שאינו ספר קודש - תפילין, טלית, אתרוג? האם זה משנה אם החפץ יקר או לא? רגיש או לא?

כל זה תלוי איך נבין את ההווה אמינא והדחייה שלה, מהו הפרט הלא נכון בהוה אמינא, ומהם שאר הפרטים הנכונים.

(ואני קצת עיפה, אז סליחה אם השאלות טפשיות או חוזרות על דברים שנאמרו)

כל האפשרויות האלה:

האם שלא נוח לאדם שתיעשה מצווה בממונו (יותר מכל שימוש אחר)?

או שדווקא נוח לו, אבל בכל זאת אי אפשר לסמוך על זה כי עדיין לא היה רוצה שתשאיל הס"ת לאדם שאולי אינו סומך עליו?

ואולי דווקא אפשר לסמוך על הסברה הזו, ורק לגבי ס"ת לא סומכים עליה, בגלל שהוא יקר מאוד?

ואולי דווקא בס"ת לא, בגלל שהוא עשוי להיקרע, ולא בגלל שהוא יקר?

כל אחת מהן היא בעצם הווא אמינא?

או שרק הבנה שתידחה תיקרא  הווא אמינא, וההבנה שתתקבל לא תקרא הווא אמינא?

כל אחת מהאפשרויות היא הבנה ל- מה לא נכון בהוה אמינא

ההוא אמינא עצמה היא - שאומרים "נוח לו לאדם שתיעשה מצוה בממונו" לגבי השאלת ס"ת.

ודאי יש בזה משהו לא נכון, שהרי כתוב שאסור, והשאלה היא איזה פרט בהו"א לא נכון

תודה רבה.

מצטרפת לבקשה של שמן פשתן לדוגמא

הא, והפעם אין שאלת בונוס,

את זה אני יודעת איך מבטאים

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.