יום שלישי- אחלה מסלול,עבר סבבה,נדלג קצת קדימה, 16:00 ,הקראת שמות באוטובוס,לבדוק שכולם פה, קראו את כולם,נשארה הבת האחרונה, הנהג כבר התחיל לנסוע ,אבל.. אותה אחת לא עונה. שוב קוראים לה, לא עונה. מסתכלים, היא בכלל לא באוטובוס,וואו,נלחצים. ,המדריכה ואחת המורות יוצאות מהאוטובוס ודופקות ריצהה מטורפת, בנתיים מתקשרים,אולי היא עלתה לאוטובוס השני-לא. מחפשים קצת,לא מוצאים,מזעיקים פקחים של רשות הטבע והגנים שמיד רצים לתוך המסלול ומתחילים לחפש, בירור קטן והפעם האחרונה שראו אותה היתה לפני שעתיים בערך, כמה דקות אחרי שברחנו מתן שרדף אחרינו, מתחילים להעלות סרטים בראש ל"ע...,אחרי כמה זמן, הפקחים יוצרים קשר, היא לא בשום מקום בשמורה,ביקשו שנבדוק טובטוב לפני שהם מזמינים יחידת חילוץ שכוללת 60 אנשים ו5 מסוקים.. ואנחנו כולה זיינוקיות מסכנות מתות מפחד ולחץ, בנות מתחילות לבכות, תהילים,חיבוקים,כפור ומתחיל להחשיך.., אחרי בערך שלושת רבעי שעה,מתקשרת המנהלת (שהיתה במסלול עם החמשושיות-שישיסטיות) שמצאו אותה. מתחילים לנסוע,כולן עדיין בלחץץ כי לא הבינו מה קרה,מסתבר שאותה אחת הלכה קצת אחורה באחת העצירות כדי לחפש את הכובע שלה, ואמרה אתזה רק לאחת הבנות מהכיתה,היא התעכבה כמה דקות כי היא לא מצאה את הכובע ואנחנו בנתיים המשכנו במסלול.. כשהיא חזרה,היא לא מצאה אותנו, אז היא חיכתה כמה זמן כי היא ידעה שיבואו לחפש אותה, אבל היא היתה ללא פלאפון וללא שעון ובאיזשהו שלב היא החליטה להתחיל ללכת בעקבות הסימני דרך שהיא ידעה שאנחנו הולכות לפיהם, מה שהיא לא ידעה זה שאנחנו החלטנו לקצר את המסלול ולסיים אותו דרך מסלול אחר... היא המשיכה ללכת.. מדי פעם חזרה אחורה,חיפשה,הסתובבה,תיפסה,ושלופ, הבקבוק מים נפל והתגלגל מהצוק. אין מים. אין שעון. אין פלאפון. היא פותחת את התיק,ומגלה שם את הכובע שהיא הלכה לחפש(), המשיכה ללכת,אילתרה מסלולים, ובאיזשהו שלב כבר היתה ממש צמאה
,היא תיפסה על עץ, כדי לראות אם יש משהו כלשהו באופק, וגילתה על העץ, בקבוק מים מינרליים, סגור,חדש,מלא.!
המשיכה ללכת, אשכרה את המסלול השלם שהיינו אמורות לעשות, אבל התבלבלה ועברה לסימון אחר,העיקר להגיע לסיום מסלול כלשהו.
אחרי כמה זמן, הגיעה לכביש. וואו.
ניסתה לעצור מכוניות, לא עצרו.. אחרי כמה דקות עברה ניידת משטרה בסיום משמרת ועצרה כשראו אותה,
הדבר הראשון שהיא שאלה זה ,איפה היא?!? מה ענו לה? בצפת!! חטפה שוקק, איך היא הגיעה לצפת?!?
קיצער,חקרו מה קרה,שאלו אותה, היא התקשרה לאמא שלה ולקחו אותה לתחנת משטרה בצפת, כולה מבוהלת
אמא שלה התקשרה למנהלת והמנהלת הודיעה לנו..
,נסענו לצפת לאסוף אותה. הפכה לכוכב השנה
,מגיעות לחאן באיחור ניכר, קופצותת על המנהלת הנשמהה הזאת בחיבוקים. מקנאות בכל מי הספיקה להתקלח,הולכות לאכול,בעע.
פעילות ערב,תיאטרון פלשבייק שופךך
אחר כך היה ממש נחמד אני ועוד כמה בנות, פתחנו אמגזית,הכנו תה, "צלינו" מרשמלו ודיברנו..
רוב הבנות ישנו בלילה שעתיים-שלוש בערך,
התעוררתי מלא פעמים, מקור,מכל תזוזה,מצעקות,פנסים וכו'
ישנו באוהל ענק כל שכבות ז'-ח'..
בוקר.. יום רביעי-
מתארגנות,מתפללות,אוכלות, עולות לאוטובוסים,
אחרי היום לפני, שכמה בנות ממש סבלו במסלול,החליטו לשנות מסלולים ושנעשה מסלול קל יותר,
אמרו לנו חצי שעה ירידה תלולה ואז מישור כל הזמן,בלי יתדות ובלי עליות.
אנחנו
יורדות,יורדות,יורדות,יורדות,נופלות,נופלות,נופלות,משגעות,משגעות משגעות (את החובש)
כל הירידה אותה אחת שאבדה מבסוטההה כי היא מזהה שהיא עלתה אתזה ומכירה שם כל ס"מ,
,מתמסטלות,מתמסטלות,מתמסטלות
נגמרה, הירידה,עוצרים לאכול,
אחרי שהמשכנו גילינו שזה לא בדיוק מישור... המנהלת ניסתה להצחיק אותנו ואמרה שזה מישור עקום
וואו וואו וואו. היה קשהה, אנחנו חבורה של בטטותת, מביאים לנו יתדות, עליות,אבנים,אבנים ענקיות,ירידות, תהומות, מה לאא
אחרי כמה זמן,כבר הבנו שמשהו לא הגיוני, המנהלת שאלה את המדריכה, הם מילמלו משהו לא ברור והמשכנו ללכת
אפס כוחות.אפס.
אז מה עושים? התחלנו לרוץ! שיאו זה היה מסוכןןן!
וויתרנו,חזרנו ללכת.
ואז מישהי נפלה, היא בקושי שתתה והיה לה קוצר נשימה. עד שהחובש הגיעה היא כבר היתה בסדר אז הוא רק מדד לה דופק..
בקצב האיטי שלנו,כבר מתחיל להחשיך,
הגיע ג'יפ עם האחראי על המדריכות ולקח ממנו את התיקים וגם על הדרך העמיס כמה בנות..
המשכנו... לא האמנו למראה עייננו. הסוף! כןכן! הנה אוטובוס!!
הגעתי בין הראשונות, קצת אחרי הגיעה @ג'ינג'ית!!! ישר רצתי אליה וצרחנו כמו סתומות "סיימנוווו" "נגמררר" "אני מלכההה"
ונפלנו בחיבוק אחת על השניה
עלינו לאוטובוס. הסתלבטות על הבנות שנשארו ולא יצאו למסלול.
מה מסתבר עכשיו?
המדריכות התבלבלו! אנחנו עשינו את המסלול של ט'-י וט'-י' עשו את המסלול המקוצר והקל שלנו!!
וועליהה
איך התעצבנוווו
המורות שהיו איתנו כבר צלעו,המנהלת הרימה בת שנקעה את הרגל ,נראנו כאילו עברנו פוגרום
,נסענו לטבריה למפגש סיכום,הזמינו לנו פיצות, וחזרנו הביתה בשמחה רבה
"עם כל הבעיוווות,היה סבבה"

הלילה ישנתי מ23:00 עד 11:00 בערך, וקמתי בלי יכולת להניע שריר.

אה וכמובן- @משיחנאו


ואוו יצא ארוךךךך!