ואפשר לנגן עכשיו כל מיני דברים נחמדים ביותר.
וזה ממש חביב כי אז כשאני אלך עם @פוסעת לים אני לא אנגן לה ככ מכוער אלא יהיה בזה טיפה משו נורמלי.
ואפשר לנגן עכשיו כל מיני דברים נחמדים ביותר.
וזה ממש חביב כי אז כשאני אלך עם @פוסעת לים אני לא אנגן לה ככ מכוער אלא יהיה בזה טיפה משו נורמלי.
פוסעת
פוסעתואפילו רבע שעה ביום. 10 דקות.
ממ זה מבאס ממש.
את באמת רוצה ללמוד גיטרה?
כי אם כן שווה לך באמת ללמוד. זה יבוא לך. תתאמצי וזה יבוא. ואני יכולה ממש לעזור לך עם זה. המדריכה שלי יודעת לנגן כי לימדתי אותה
המדריכה שלי כל היום פנטזה לנו איך היא תלמד יום אחד לנגן על סקסופון.
תלמדי מהאינטרנט.
ונראלי ישלי חוברת שאפשר ללמוד ממנה.
שעות של אמת.
שעות של אמת.אחרונהמעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)