כשכבר היית שם
לבושה בבגדי ההכרה
בסוף
כשהתנערת מהעפר
ועמדת בתפארתך
מוכנה;
הגיחה מתוך הענן
איזו נקודת שבר
ועברה בך סערה.
כבר חשבת שהתגברת
ופתאום הרעיד את ליבך
איזה משב רוח רע.
שם
כשבאת לבקר אחרי אלפי שנים
עם בדידות כלכך בולטת
ומעיל קר וחדש
שם
כשהתהלכת בין טיפות החיים
ונגעת בחוויה הכואבת
עטופה בגעגוע וחשש
שם
הוא גם היה
קצת עמום
אבל נוכח כמו תמיד
קצת רחוק
אבל הכי קרוב ללב
בפנים.