ראיתי שזה נושא בוער- רק בעמוד זה כמה מהשרשורים עוסקים בו אז החלטתי להצטרף. לפני כמה חודשים כתבתי מאמר שהחטתי לא לפרסם, אך עכשיו שיניתי את דעתי. המאמר נכתב כתגובה לחוברת בנושא ארץ ישראל שהוציאה מחלקת ההדרכה, חוברת שלדעתי פספסה את הנקודה העיקרית בקשר שלנו לארץ ישראל- עם ישראל. מפני שאיאפשר בנתיים להעלות בהודעות בפורום קבצים של וורד, אני מפרסם רק את המאמר עצמו ללא ציוני מקורות. מי מרוצה את המקורות יכול לשלוח לי הורעה עם אי מייל שאוכל לשלוח אליו את קובץ ה"וורד". אשמח לתגובות/ הערות וכו'. מצטער שהמאמר ארוך- אך זה נושא חשוב ומורכב, והשתדלתי לקצר ולכתוב כמה שיותר מובן ל"לא ביני"שים".

בסעיף הפותח את ספר אורות הראי"ה זצ"ל אומר ש"אי אפשר לעמוד על התוכן של סגולת קדושת ארץ ישראל ולהוציא לפועל את עומק חבתה בשום השכלה רציונלית אנושית כי אם ברוח ה' אשר על האומה בכללה, בהטבעה הטבעית הרוחנית אשר בנשמת ישראל" . כלומר- כדי להבין מה זה ארץ ישראל צריך להבין קודם כל את היחוד של עם ישראל מכל שאר האומות, את הטבע הרוחני המוטבע בו, את "רוח ה' אשר על האומה בכללה". אם כן, נתחיל בזה.
עם ישראל
סיפורו של עם ישראל מתחיל ממש מבראשית. חז"ל אומרים שישראל נבראו לפני העולם . למה הכוונה שישראל נבראו לפני העולם? איפה הם היו אם לא היה להם עולם לעמוד בו? אלא שכאשר חז"ל אומרים שמשהו נברא לפני העולם (מצאתי שמונה כאלה) הם מתכוונים לומר שכל העולם נברא בשביל להוציא את הדבר הזה לפועל, זאת המגמה של העולם. זאת אומרת שהעולם נברא בשביל להוציא לפועל את רצון ה' דרך האידאל "עם ישראל". אידאל זה נקרא גם "נשמת ישראל", או שכינה. הגוף, הכלי שיכול לקבל לתוכו נשמה זו, הוא עם ישראל, ורק כשיש שישים ריבוא מישראל הנשמה הזו יכולה לחול בארץ. זהו בעצם העניין של טבע מולד של קדושה הנמצא בעם ישראל . אין בזה בחירה חופשית- מי שנולד ליהודיה, הינו יהודי, העניין האלוקי מוטבע בו.
תורה
רק מתוך ההבנה הזו ניתן להבין מה היא התורה. לפני לימוד תורה אנו מברכים "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורתו". הרב צבי יהודה מסביר - "אשר בחר בנו מכל העמים" ומתוך כך "נתן לנו תורתו". גם התורה קדמה לעולם . מה הקשר בין הדברים? התורה היא שמורה לנו איך להוציא לפועל את הדרגה הנשמתית המיוחדת שיש בעם ישראל. המצוות אינם מעשה של אדם פרטי, אלא הוצאה לפועל של הנשמה הלאומית שלנו- הרי אדם אחד לא יכול להיות כהן לוי וישראל, גבר ואישה! אלא שהמצוות הם מעשה האומה, הכלל, ולא של האדם הפרטי. לאדם הפרטי יש רק את הבחירה האם הוא יוציא לפועל את הנשמה הלאומית, יהיה כלי מתאים לתת לזה לחול, או שלא. כלומר- הקישור של הפרט לאלוקים זה רק דרך האומה. הרמב"ם אומר שמי שמקיים את כל המצוות כולם אך לא כחלק מעם ישראל- אין לו חלק לעולם הבא! מי שמנתק עצמו מעם ישראל בעצם מנתק את עצמו מקדושת המצוות.
העולם נברא כדי שעם ישראל יקבל את התורה- "התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים את התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו" . אנחנו עם שנוצר על ידי ה'- "עם זו יצרתי לי" כדי ש"תהילתי יספרו" .
ארץ ישראל
כאן נכנסת ארץ ישראל. עד כאן הבנו שקיום המצוות זה עניין לאומי. ברגע שמדברים על אומה אנו מדברים על מדינה, על צבא, על ארץ. עם קדוש זקוק לארץ קדושה בשביל להוציא לפועל את נשמתו הלאומית הקדושה, הנצחית. ארץ ישראל הינה ארץ מיוחדת המתאימה לעם המיוחד הזה כמו כפפה ליד. זוהי הארץ היחידה בה עם ישראל יכול לחיות כישות לאומית, רק בה הוא יכול להוציא לפועל את המגמה האלוקית של לאומיותו!
מתוך הבנה זו אנו מיישבים את ארץ ישראל. את הארץ מיישבים כשלוחים של האומה, "כחלק מהפעולה של אחיזת העם בארצו" . דרך אגב, זוהי גם ההגדרה ההלכתית של מצוות ישוב הארץ. רק במקום שעם ישראל שולט בו היחיד מקיים בישיבתו שם את מצוות ישוב הארץ הכללית. זה מה שהתחדש ביום העצמאות- הוקמה מדינת ישראל, ומתוקף זה כל יהודי מקיים בישיבתו בארץ גם את המצווה הכללית הלאומית . הכרזת העצמאות הנה שלב ברור שניתן לראות בה עין בעין את הגאולה- עם ישראל חוזר לשלוט בארץ כישות לאומית.
גלות וגאולה
החורבן והגלות הארוכה היו בגלל הפירוד בעם, בגלל שנאת חינם , שנאת החן- הנשמה האלוקית שביהודי השני, הרי אם היינו מכירים בנשמה האלוקית שבו- לא היינו יכולים לשנוא אותו. החורבן קרה בגלל חוסר ההבנה של סגולת ישראל! ה' שלח אותנו לגלות, פירק את המסגרת הלאומית שלנו כדי שנוכל לבנות מחדש את היחס שלנו לנשמה הלאומית. עכשיו, בזמן הגאולה, שהיא הפך הגלות עלינו להבין שמוטל עלינו התיקון של כל זה! הגאולה באה מתוך אהבת חינם, מתוך קישור לכלל ישראל, ללאומיות הישראלית.
בית מקדש
בסיום כל אירוע תנועתי אנו אומרים "בצפייה לבניין אריאל". האם אנו מבינים מה אנו אומרים? האם אנו חושבים מה זה דורש מאיתנו? השכינה שורה בבית המקדש רק כאשר עם ישראל מוכן לשמש כלי לקדושה זו, כאשר יש אחדות בעם ישראל. כאשר יש שנאה בעם ישראל, גם אם המקדש בנוי הרי הוא כחרב . אם אנחנו באמת מצפים לבניין המקדש, זה מחייב אותנו להקשר לעם ישראל, להתמלא באהבת חינם לעם הזה. הרי כל העניין של המקדש זה העניין הלאומי. אם ארצה לעלות עכשיו להר הבית ולבנות מזבח זה לא יהיה קדוש. העם צריך להחליט על דבר כזה!
זה צריך להיות הבסיס ליחסנו לארץ. הרב טאו אומר ש"כל מעשינו למען דביקות אחיזתנו בארץ ישראל חייבים גם הם להיות באים מכח האומה כולה ולא כמעשים פרטיים" . במציאות של היום, כשרבים בעם מנותקים מתורה ומצוות- ברור שהקשר לארץ נחלש, שהרי אמרנו שהדברים קשורים אחד לשני.
אם כן מה עלינו לעשות עכשיו?
"עיקר מגמתנו הוא להבליט ולחזק בקרב האומה את מצות ישוב ארץ ישראל הציבורית והממלכתית, היכולה להתקיים רק על ידי העם כולו הבנוי בתודעתו הבריאה ומוצקה" ו"על כן נקום ונתעודד. נלך מעיר לעיר ומכפר לכפר, נסביר, נעמיק ונרומם את הבנת ערכה האלוקי של מדינתנו, ממלכתיותנו וארצנו. הפעולה היא גדולה והדרך היא ארוכה ולא קלה. לא בבת אחת ניתן לחולל מהפיכה ברוח ובחשיבה, אולם זו היא הפעולה הנתבעת בשעה זו מכל הכיוונים, מבפנים ומבחוץ. כאשר נבין שהעשייה הרוחנית ההסברתית היא עיקר תפקידנו, אז יהיה גם ערך לישיבתינו ולהתנחלויותינו במרחבי הארץ כולה. ללא זאת כאשר המעשים מנותקים מן ההסתכלות הישירה והגישה הנכונה – עלולים הם לגרום, חלילה, לנזק ולפירוד. חלילה לנו מלפגוע כהוא זה, ולו מתוך כוונה טובה, בתודעה הממלכתית שהיא יסוד הקץ המגולה ויסוד בניין מדינתנו. אדרבה, נלך ונרומם את רוחה של האומה בתודעת ממלכתיותה, ועוד נעמיק באמונה ובעז קודש את תודעתה ביחס לתפקידה ולעתידה וביחס לשלמותה בארצה. באופן זה נהיה פועלים עם אל, ונהיה מן המסייעים לשמיא במלאכת בניין הגאולה, ואך בזה אף תקום ותפרח התיישבותינו ותקומם ותתעצם ירושתינו את ארצנו. "רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל... ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ותן "שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדיך ועריכת נר לבן ישי משיחך", במהרה בימינו, אמן."

אני חייבת כמה שיותר מהר משו לא כבד