@רחפת..@בת מלך =)@זוהרת בטורקיז@נפש חיה.@איוושה
"ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה"
"ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו"
"ויצחק בן שישים שנה בלדת אותם"
כשקוראים רק את הפסוק האמצעי נראה שזה היה מיד, אבל מהפסוקים האחרים רואים שעברו עשרים שנה... עשרים שנה של תפילות! ובכל זאת הפסוק האמצעי מנוסח בצורה שמשתמע ממנה שההריון היה תוצאה ישירה של התפילה, ולא שהזמן לבדו גרם.
גם כשעובר זמן רב שבו התפילות לא נענות, כביכול, צריך לדעת שהן פועלות בדרך שלהן ובקצב שלהן. דברים קטנים מצריכים תפילות, ודברים גדולים מצריכים הרבה תפילות, שמהוות הכנה רוחנית לקבלת המבוקש המשמעותי. כמו במקרה זה של יצחק ורבקה.
אבל פעולתה של התפילה היא הכרחית ומחוייבת, והפסוק מבליט זאת בכך שהפועל של התפילה - ויעתר, וכן הפועל של ההיענות - ויעתר, הם מאותו שורש ושווים זה לזה (מלבד הניקוד), כמו לומר שלפעולת התפילה יש חלק בהגשמת המבוקש כמו לעצם ההיענות מצד הקב"ה.
[בתפילת "נשמת", בקטע "בפי ישרים תתרומם", יש ארבע שורות, שיוצרות אקרוסטיכון של יצחק ורבקה, כידוע:
בפי ישרים תתרומם
ובשפתי צדיקים תתברך
ובלשון חסידים תתקדש
ובקרב קדושים תתהלל
האקרוסטיכון הזה ישר מעלה בראש את הפסוק "ויתפלל יצחק לה' לנוכח אשתו". יצחק מול רבקה. אם כך, הקטע הזה מבטא את כוחה של התפילה. ולהרחבה בעניין הזה, עיינו פהתפילות הימים הבעל"ט - לקראת נישואין וזוגיות)
ומשל קצרצר לעניין הנ"ל פה -יפה - פרוזה וכתיבה חופשית
(אם כי שלחת קישור
)
