הרבה הפטרות, הקשר ביניהן לבין הפרשה נראה טכני או מצומצם, וזה מהווה מרחב למחשבה על מציאת קשר מהותי יותר ביניהן.

השבת ניסיתי לחשוב על קשר מהותי בין הפטרת מחר חודש לערב ראש חודש, מלבד האמירה "מחר חודש" שבפסוק הראשון, ומתיאור קורות סעודת ראש חודש אצל שאול המלך.

ישנו קשר פנימי בין דוד המלך ומלכות בית דוד לבין הלבנה והתחדשותה.  בספר תהלים (פט) נאמר על דוד: "כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם, וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה", דהיינו כמו הירח שלעיתים נכסה ולעיתים נגלה, לפעמים במגמת הצטמצמות ולעיתים במגמת התרחבות, כך גם בית דוד – קיים תמיד, בין אם הוא מופיע בגלוי בצורת מלכות, ובין אם הוא נכסה ומסתתר. וכן בקידוש לבנה אומרים "דוד מלך ישראל חי וקיים" – כלומר, רוחו ומגמתו הרוחנית של דוד, התקדמות העולם לעבר התיקון השלם והתגלות משיח בן דוד, חיים וקיימים בסתר המציאות, כמו הלבנה.

לדברי האר"י הקדוש זוהי הסיבה שמקדשים הלבנה במוצאי תשעה באב, מפני שלאחר זמן החורבן מופיעה ההתנוצצות של התחדשות כנסת ישראל וגאולתה.

ערב ראש חודש הוא הזמן שלפני מולד הלבנה, תחילת מהלך הופעתה. וכמו כן הפטרה זו מתארת את רגעי המשבר והקושי של דוד, בשלבים שלפני צמיחת מלכותו. רגעי המשבר המופיעים תמיד בטרם הפצעת האור, העוצמתיים יותר ככל שהאור שיבוא בעקבותיהם גדול יותר.

ודווקא ברגעים אלו, בזמן החושך וקושי, מתגלה האהבה הגדולה. של דוד ויהונתן, במקרה זה. גילויי אהבה שנדיר למצוא כמותם במקרא: "וְדָוִד קָם מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב וַיִּפֹּל לְאַפָּיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וַיִּשְּׁקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיִּבְכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ עַד דָּוִד הִגְדִּיל. וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן לְדָוִד: לֵךְ לְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ שְׁנֵינוּ אֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהוָה לֵאמֹר: יְהוָה יִהְיֶה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעִי וּבֵין זַרְעֲךָ עַד עוֹלָם"..

ובענייננו, האהבה שבין הקב"ה ובין עם ישראל, מתגלה בזמני משבר.

וכמו כן, האהבה שבין הקב"ה ובין כל יחיד, יש לה מקום מיוחד להופיע דווקא בזמני הקושי והמשבר, בעת התכסות הלבנה. ובעומק, הרי לשם הם נועדו. וכשימלאו אלו את תפקידם הייחודי והנעלה, יחלפו ויפנו את מקומם לזריחת האור.

"וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים,

בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא". (ישעיהו כו ל)

בין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"

האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?

אתם בדיאלוג?

הרמוניה?

מתח?

תהליך?

מה תדעו לספר עליו/עליה?

בהנחה שהתבגרתם כבר 😆

"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"