שיהיו בריאות חניכות שלי. כבר מחפשות לי חתןן משננות את הקרטריונים: עם פיאות. ציציות. גארטל. שיאהב את רבי נחמן. שיגור בגבעה מתוקות שלי.. מאז שנכנסתי כולם כבר נהיו בלחיות רציניותת

צדיק גדול בתורה עם אש בעיניים- ב ע י ת ו ו ב ז מ נ ו!!

חוצמזה שכבר כתבתי- בעיתו ובזמנו!!

אל תדאג... בשישית אני לא אתארס

והם התחתנו כשהוא שביעית והיא חמישית

בבגרות היא הגיעה עם ילד שני בשביל להניקו

והם חיים באושר ואושר עד עצם היום הזה

(לא תימנים עתיקים בני מאתיים)

הוא מבני צבי היא נריאה לי מעלה לבונה

כנראה זה אותו אחד..

תגידי לי מי זה..ת

זה יישמע רחוק אבל היא חברה טובה ממש של בתדודה של הודיה.. *לא אחותי..

יש רק 2 בעיות מרכזיות:
הגיל🙁
ואין חתן🙁

למרות שאני כן 18 אבל זה עדיין לא הזמןן

אין חתן זאת הבעיה העיקריתתת! אמור להיות איפשהו בעולם.

שנצא למסע חיפושים יחד?

למרות שב"ה יש לי מלא מחפשים

כולי קנאהה!!
אני סוף שמינית (בעזרתו בעזרתו) באה לחלק הזמנות
הרב של האולפנה אמר שעוד לא הייתה באולפנה שמיניסטית שהתארסה... מממ קווניקים. אני וחברה שלי עוד נשבור את המסורת הנוראית הזו

שוב אני החברה המדוברת
אם זה לא הובן😅

******

אבל בואי נדבר דקה תכלס. אני לא רוצה להתחתן.
לא באמת יש לי כח עכשיו לחיות עם מישהו ולריב איתו ולבנות זוגיות. בא לי רק את הרגעים המתוקים. ושלא יהיו ילדים שיפריעו. וקיצר בא לי אהבה ומישהו לבכות לו. ומישהו שיפרגן. ושיחבק וכו.. ובגלת שאני דוסית.. זה מצוייר לי בראש רק בעל! אזז כן בקטע השה.. בא לי להתחתןןן!!! עכשיו!


אבל אני עוד לא בנויה לזה..

יוצא לי לחשוב על זה הרבה בזמן האחרון....

כנ"ל  @אש קודש

"להתארס זה ככ כיףף. תנסי את זה גם"

ואני כזה . תודה לך.

מצידי זה כבר סגור..
רק צריך למצא את הגיברת ולשאול אותה...

זוכרת את השידוכים שאת ו- @המקדש השלישי בדרך עשיתם??

לא הלך לכם

חוץ משניים

רק אותי לא שידכת. אז זה לא שווה כלום...

@פוסעת דווקא כן שידכה לך

חכה שהיא תענה...

אני מתה לראות מה הולך שם

יוו אני רוצה

@המקדש השלישי בדרך -תכניס אותה!!!

אבל באמת לא ממליץ על הפורום המדובר  

כאילו לוקחים את אחד הנושאים הכי טהורים שקיימים והופכים אותו לבדיחה

מעבר לכך שלא טוב שחברה בגיל 14-15 יפתחו בלחיות יתרה, מניסיון אישי זה מתסכל

כי אתה כוסף למשו גבוהה ועליון שפשוט לא יגיע בשנים הקרובות ובמקרה הכי טוב הוא יגיע בסביבות גיל 17-18 ולרוב לצערנו אפילו יותר מאוחר, וזה מכניס לדיכאון עמוק עד כדי יאוש. אז יש את אלו שכדי להתגבר על הדיכאון יהיה להם חבר\חברה ואז אומנם יש זוגיות אבל קדושה והמהות עצמה של קשר בין איש לאשה אין, 

מעבר לכך שבתכלס זה בעיקר מוזיל את הערך של בית יהודי, יותר מידי התעסקות בנצנצים של החופה, ופחות בזוגיות עצמה, בקשר אמיתי ועמוק שה' יתברך שוכן בעצמו בתוכו, איך אמר לי פעם חבר נשוי, "איך אתה יודע שאתה באמת אוהב? אם כשאתה נותן אתה מרגיש מקבל" לעניות דעתי עיקר העבודה שיש לאדם קודם הנישואים זה "ענווה" לצאת מהאני האנכי ולהתחבר לחצי השני...  

אז לאחר שהייתי בהתחלה בפורום הזה, ביקשתי לצאת, הוא פשוט לא ראוי בעיני, על אף שבאמת היה מצחיק שם, זה יותר קלות ראש. סליחה על החפירה ומסתמא שזה לא יזיז אף אחד בכל מקרה 

מלא אומרים לי דברים בסגנון הזה... אני כבר מרגישה רע עם הבלחיות שלי😐

מניסיון אישי זה עלול ממש להכניס לדיכאון. רוצה נקודה להתעמק בה?

למה את רוצה להתחתן? בגלל רצון פרטי שלך, או כי זה רצון ה'? 

ואני יודעת שאת רצון ה' המלא והנכון אני יכולה לעשות בעיקר כנשואה...כאדם שלם... אני לא פזיזה. מחפפת. זה רצון עמוק ושונה. לא ילדותי. אמיתי. זה מה שמחנכים אותי בבית-את חצי... ואת עבודת ה' המלאה אני יכולה לעשות בעיקר בצורה הזאת....
אוף הסתבכתי מידי וגם קצת הגזמתי עם הפתיחות...

זה שאישה גם אחרי החתונה..
שהיי נכנסת לחנות/קניון היי מאוד מאוד פזיזה😅

אבל אני לא צחקתי... אני נקראת בחורה רצינית גם בקניות

שהבעל משלם הכלללל

בכל אופן אשרייך שדבר ה' בוער בך! את נשמעת ממש כמוני לפני שנתיים ותכלס אני ממש שמח שלא התחתנתי לפני שנתיים על אף כל הרצונות הבאמת טהורים שהיו לי אז (ואולי אז הם היו אפילו יותר טהורים מהיום)

אבל באמת אשריך, כיף לשמוע דברי אלוקים חיים כאלו, ובהצלחה ממש ממש ממש בהכל!   

אבל אני מתפללת על זה כבר מעכשיו. באמת מתפללת. מכינה את עצמי. לומדת על זה המון.
נכון. אז אני מתוסכלת קצת כי אני לכאורה מרגישה מוכנה אבל. לא. אני לא באמת...
חח אולי אני צריכה להתפלל קודם כל על רגיעה בעניין הזה- של הבלחיות...

מזל שיש לי ליקוטי פה על המדף... יש לי תורה חשובה ומ ש מ ח ת מאד לקרוא עכשיו...

אז יצאתי מבע"מ(איזה חיבסית אני. הרגע נכנסתי)... זה לא יעשה לי ( אישית. ספציפית) טוב. אבל בהצלוחה לכם מתוקים ששם- תזמינו לחתונות כע?!

אם כי עכשיו המצב שונה לחלוטין וחוצמזה שאפשר לא להיכנס למקומות כאלה.

אני מנהלת ולא הגעתי לשם.)

אבל מה זה " 17 או 18 ולצערנו יותר מאוחר... אין כלל שקובע מתי, זה מתי שמוכנים. ובד"כ מתחיל מ18 אבל זה תלוי. 

המילה לצערנו לא מתאימה כאן. לשמחתנו (!), כל אחד מתחתן מתי שהוא צריך

חכו אני אגיע יתחילו הצחוקים
סתםםם אני ילדה טובה

אשכרה.