בע"ה
(מחילה על הכותרת, חשוב לי שתכנסו)
אני בדיוק עוברת קורס מונחה בנושא 'אשה לומדת תורה' , נתקלתי בקטע הבא, בעניין הרלוונטיות של: "כל המלמד את בתו תורה, כאילו למדה תפלות"
במכתב שששלח ה"חפץ חיים" לשרה שנירר (מייסדת 'בית יעקב') כתב:
"כל החששות והפקפוקים מאיסור ללמד את בתו תורה, אין שום מקום לחשוש לזה בימינו אלה, כי לא כדורות הראשונים דורותינו..ועל כן בכל עוד רוחינו ונפשינו עלינו להשתדל ולהרבות בתי ספר כאלו ולהציל כל מה שביכולתינו להציל"
בכל הנוגע למאמרו של התנא ר' אליעזר (:'כל המלמד את בתו תורה'..) הבהיר לימים ה"חפץ חיים":
"כל זה דווקא בזמנים שלפנינו, שכל אחד גר במקום אבותיו וקבלת אבותיו היה חזק מאוד אצל כל אחד ואחד..בזה היינו יכולים לומר שלא תלמד תורה ותסמוך בהנהגה על אבותיה הישרים.אבל כעת בעוונותינו הרבים שקבלת אבות מתרופף מאוד..בוודאי מצווה רבה ללמדן חומש וגם נביאים וכתובים ומוסרי חז"ל..כדי שיתאמת אצלן עניין אמונתינו הקדושה, שאם לא כן עלול שיסורו לגמרי מדרך ה'."
אודה ואתוודה שלא קראתי את כל התגובות ומחילה אם אני חוזרת כן על דברים שנאמרו:
בלימודי הבנתי עוד מספר דברים: אמרה זו נאמרה לא בגלל שאין הנשים מסוגלות להבין את התורה, מבחינת שכלית [שכן בנות צלופחד היו למדניות גדולות מאוד, דבורה הנביאה, חולדה הנביאה שבאו רבים לשמוע מפיה..קיצר, לא חסר.]
אלא כל הציווי דווקא ללמד את הבנים ("ולמדתם אותם את בניכם", חז"ל: בניכם ולא בנותיכם ועוד דוגמאות) נועד בכדי להקל על האשה, שהרי לה יש את הכשרון לטיפול בכל בני הבית , והיא עיקרו של הבית ואם הייתה מצווה בלימוד התורה כמו שהגבר מצווה ("ולא ימוש ספר התורה הזה מפיך...והגית בו יומם ולילה" ) הרי שהאשה לא הייתה מסוגלת לטפל גם בדברים האחרים שלשמם נועדה.
(ולא, היא לא נועדה רק לחנך ילדיה-זו התכלית המשנית. אלא גם להגשים עצמה-וזו התכלית הגדולה. > וזה לא אני אמרתי, מובא בשם ר' יצחק עראמה)
בכל מקרה,
המון גדולי דור עסקו בשאלה זו לפנינו, ויש לה המון פירושים.
'שבעים פנים לתורה' ו'אלה ואלה דברים אלוקים חיים'..וכל אחד יילך על פי גישת רבו בנושא הזה.
זהו. מעניים אם מישהו קרא עד הסוף.השקעתי!
